שיחת פרשני:בבלי:פסחים יא ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
עי' הערה 310, ואולי י"ל דטעות גדול כ"כ בין שביעת לחמישית, יכול לבוא רק מתוך אי שימת לב מספיקה לאיסור, ולכן סגי לאסור באכילה, ואז רמי אדעתיה איסורא דחמץ, ויעיין יפה בשעות ומתוך כך ידע דעבר שעה חמישית, משא"כ הטעות של שעה שישית דלא יעזור לאסור רק אכילה.