שיטת זילברמן

שיטת זילברמן היא כינוי לשיטה לימודית בתלמודי תורה, המכונה על שם הרב יצחק שלמה זילברמן (תרפ"ט-י"ח אדר ב' תשס"א). השיטה מעמידה את סדר הלימוד לילדים על הבנה בסיסית ושינון רב מאוד על חשבון דחיית לימוד הגמרא וההעמקה לגיל יותר מבוגר. על פי השיטה, הילדים מתחילים בכיתה א' בלימוד התנ"ך עם טעמי המקרא; לאחר שמסיימים את כולו לומדים ששה סדרי משנה, ורק לאחר מכן, קרוב לגיל חמש-עשרה, מתחילים ללמוד את התלמוד.

השיטה מבוססת על יישום של הנאמר במשנה במסכת אבות: "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד".

סדר לימודים זה שונה מאוד מהמקובל ברוב מוסדות החינוך הדתיים, בהם לא מקובל ללמוד את כל התנ"ך אלא רק חלקים ממנו, וכן את המשנה, אלא לשים דגש על לימוד התלמוד כבר מגיל צעיר.

בלימוד התלמוד גם מושם דגש רב על שינון ולמידה כללית יותר מאשר הבנה מעמיקה.

בתלמודי התורה לפי שיטת זילברמן לומדים כל השנה, לרבות שבתות וחגים (אם כי במספר שעות מצומצם יותר), למעט ביום תשעה באב שבו אסור ללמוד תורה.

התפשטות השיטה[עריכה]

השימוש בשיטה החל בתלמוד התורה והישיבה שייסד הרב זילברמן בעיר העתיקה בירושלים בתחילת שנות השמונים, "אדרת אליהו", על שם הגאון מווילנה, בו ראה הרב זילברמן את מורה דרכו. את תלמוד התורה העצמאי הקים הרב זילברמן בעקבות כמה נסיונות נפל להנחיל את שיטתו המיוחדת בתלמודי תורה קיימים, דוגמת "הדר ציון" ו"קמניץ" שהיה ממייסדיהם.

'שיטת זילברמן' הפכה לשיטה פופולרית בפרט בציבור הדתי-לאומי, ופחות בציבור החרדי השמרן יותר. בעקבות תלמוד התורה הראשון נפתחו עוד כמה תלמודי תורה בשיטת זילברמן, בבני-ברק, רמת גן, מודיעין עילית, בית אל, קרית ארבע, יצהר, נריה,רמת בית שמש,נוף אילון, שכונת קריית משה בירושלים, מצפה יריחו ועוד, וגם מחוץ לישראל: במונטריאול, לייקווד, ואפילו בדרום אפריקה. מרבית המוסדות שאימצו את השיטה עושים זאת בצורה חלקית המותאמת עם הגישה הכללית הדוגלת בלימוד גמרא בגיל צעיר. מובילה של הגישה המפשרת בין שיטת זילברמן לגישה הרווחת הינו הרב משה קלצקין, המנהל רשת מוסדות המכונים "שיטת זכרו", בהם מתחילים בלימוד הגמרא בגיל צעיר במקביל ללימוד ושינון המקרא והמשנה.