שירת הים
|
|
שירת הים היא השירה ששרו משה רבינו ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף. נהוג לאומרה כל יום בתפילת שחרית לאחר אמירת "פסוקי דזמרה" ו"ויברך דוד". וכן ביום כ"א בניסן, היא שביעי של פסח , בו עברו בני ישראל את ים סוף ביבשה.
חלוקת בשירה[עריכה]
ניתן לראות את מהלך הרעיונות שבשירה כדלקמן:
- "ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ" - גיבור מלחמה. רבי עובדיה ספורנו מסייג קצת את הרושם הנובע מן הפסוק. אמנם הקב"ה הוא גיבור אך יש לו גם יסודות נוספים. וכך הוא כתב על ד"ה ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמו - " אַף עַל פִּי שֶׁהוּא "אִישׁ מִלְחָמָה" וּמַכְרִית הָרְשָׁעִים בְּמִדַּת הַדִּין, מִכָּל מָקום "ה' שְׁמו" בְּמִדַּת רַחֲמִים, כִּי בָזֶה הוּא נותֵן הֲוָיָה וּמְצִיאוּת לְעולָמו, בִּהְיותו "מְכַלֶּה קוצִים מִן הַכֶּרֶם" [1] שֶׁהֵם מַחֲרִיבֵי עולָם.
- "מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא" - מציל את עמו, עם ישראל. והרמב"ן מבאר: "לפי דעתי כי טעם נורא תהילות שהוא נורא בתהילות, כי יעשה דברים נוראים ומתהלל בהם, שעשה נקמות בעוברי רצונו והושיע בהם את עבדיו, והנה הוא בזה נורא ומהולל מאד. ובעבור כי מלכי ארץ נוראים בעשק ונלוז, אמר כי ה' הוא נורא בדברים אשר הוא מהולל בהם."
- "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ" - מנחיל לעם ישראל את ארצו.רש"י מנבא תבאמו - "נתנבא משה שלא יכנס לארץ לכך לא נאמר תביאנו". ומסבירמכון לשבתך - מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה אשר פעלת".
- "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" - לעתיד לבוא. רש"י מבאר:"בזמן שה' ימלוך לעולם ועד, לעתיד לבא שכל המלוכה שלו"
כתיבה מיוחדת וקריאה מיוחדת[עריכה]
באתר קבוצת סעד על ספר תורה מכוון מובא ההסבר הבא על כתיבה מיוחדת וקריאה מיוחדת. כידוע עמוד שירת הים שונה משאר עמודי ספר התורה. הוא רחב יותר, והתיבה הראשונה תמיד 'הבאים' ( וראה בענין זה לעיל), ויש תמיד חמש שורות שלמות ושורה ריקה לפני תחלת השירה.
בספרי תימן יש חמש שורות ועוד משהו, ואין שורה ריקה. וכן בסוף השירה. ובעצם אין הבדל גדול, כי הרי שורה ריקה היא כמו 'פרשה פתוחה', לדעת הרמב"ם, ולכן גם בשיטת התימנים נותרת פרשה פתוחה.
השירה עצמה כתובה 'אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח'. אריח הוא חצי לבנה, והשירה בנויה כמו קיר לבנים. וזאת להבדיל משירת האזינו שהיא 'אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה', כלומר, מעין 'מגדלי תאומים'.
בספר "קסת הסופר" מצוין גם שנוהגים להתחיל כל שורה לפני השירה בתיבה מסוימת, וכן גם אחרי השירה: שורה ריקה וחמש שורות עד סוף העמוד, שכל שורה מתחילה בתיבה מסוימת. וזה טוב רק כאשר יש 42 שורות בעמוד כמו בספר שלפננו. וראה בהרחבה בספר כתר ארם צובה והנוסח (. המקובל של המקרא של הרב מרדכי ברויאר .
יש כללים קובעים את מספר המילים בכל קטע של השירה:
- כל קטע מופרד מחברו על ידי מרווח של 'פרשה סתומה', כלומר, מקום שאפשר לכתוב בו תשע אותיות, אבל לפחות מילה אחת של הקטע הבא כתובה באותה שורה.
- יש בין שלש לשש מילים בכל קטע, וגם לפחות חמש מילים בסך הכל בכל שורה.
- הקטעים מחולקים לפי הענין ולפי טעמי המקרא.
אך יש לזה גם יוצאים מהכלל.
בין שירת הים לבין שירת דוד[עריכה]
"ד' ימלוך לעולם ועד" הואנהמוטו של שירת הים. היא כולה מדברת על ריבונו של עולם, ועל החסד שהוא גמל עמנו בקריעת ים סוף. השירה מפרטת : ריבונו של עולם גאל אותנו מהמצרים, נשף ברוחו והביא לכיסוי הים, והוא שהביא לכך שכל גויי הארץ מסביב ייראו מאוד מבואם של ישראל. קריעת ים-סוף היא המקור היסודי לאמונתנו בניסים גלויים, והיא מהווה המשך לפלא הגדול שנגלה לנו כי ד' "הולך" לפני עם ישראל: "וַד' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה".
הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, במאמרו שבתון כתב נס שבדרך הטבע עורך השוואה בין שירת הים לבין שירת דוד לאחר נצחונותיו במלחמה. אף הוא מתאר בתחילת השירה את החסד האלוקי ששרה עליו וגאל אותו ממצוקתו: "יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים. יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשֹּנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִי" [2] . ביטויים אלה דומים מאוד לאלה שנאמרו בשירת הים.
ברם, בחלק השני של שירתו דוד המלך משנה לחלוטין את הצליל ואת התוכן: " הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים דַּרְכִּי. מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי. מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי. וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי. תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי. אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם". כבר בקריאה שטחית עולה כי מדובר ביחס אחר לחלוטין בין מעשה אדם למעשה אלוקים. הקב"ה נגלה דרך גבורתו של דוד המלך עצמו. הקב"ה משווה את רגליו כאילות, מלמד את ידיו למלחמה, ודוד המלך הוא הרודף אחר אויביו ומשמיד אותם, ולא שב עד כלותם.
סיבת ההבדל בין שתי השירות מובנת מאליה. שירת הים היא שירת עם שיצא זה עתה ממצרים, פוחד מלחמה עד שריבונו של עולם מסב את דרכו פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצריימה. קריעת ים סוף הייתה ניסית כולה, בשל חוסר היכולת של האומה לעמוד על רגליה שלה; לעומת זאת, שירת דוד המלך היא שירת המלוכה, שירת ההתמודדות של האומה בארצה. דוד המלך נלחם בדרך בה נלחמים, וריבונו של עולם אינו עושה ניסים חיצוניים המשנים סדרי טבע (אין ניסים בימיו של דוד, אולי למעט עמק רפאים), אלא מתגלה דרך הלוחמים של דוד.
בפסוקי דזימרה[עריכה]
שירת הים נקראת גם כחלק מפסוקי דזמרה. ההבית יוסף מביא כי מחלוקת לגבי הנוהגים לכפול את הפסוק האחרון "ה' ימלוך לעולם ועד" על מנת להדגיש שמדובר בסוף פסוקי דזמרה. הוא אומר שיש המתנגדים לכפילות זו משום שנראה כשתי רשויות או משום שיש כבר י"ח פעמים את שם השם במזמור שעולים לשם ע"ב ואין להוסיף. הבית יוסף פסק כי הדרך הנכונה יותר היא להגיד את הפסוק פעם אחת ולאחריו לומר את תרגום הפסוק, אך מנגד הרמ"א הביא כי יש לכפול את הפסוק ולא הביא את המנהג להוסיף את התרגום. כיום, המנהג הרווח הוא לחבר את שני המנהגים ולומר את הפסוק פעמיים ולאחריו את התרגום. כאשר ייתכן והוספת התרגום נועדה להבהיר כי לא מדובר בבקשה כי ה' ימלוך בעתיד- אלא כדברי התרגום שהמלכות קיימת מעכשיו ולעולמי עולמים.
בניגוד לדברי הבית יוסף, הגר"א פירש כי מטרת הכפלת הפסוק האחרון היא מכיוון שבאמירת הלל ושבח לקב"ה יש לכפול את המילים כמו שמובא בגמרא סוכה לט א כי נהגו לכפול באמירת ההלל מפסוקי אודך כי עניתני והלאה כפי שאנו נוהגים גם כיום.
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בבלי בבא מציעא פג, ב
- ↑ שמו"ב כ"ב