שלג

שלג הינו גשם שנהפך לפתיתים קפואים כתוצאה מטפרטורות נמוכות.

באם השלג יורד זמן מה, הוא נערם על הקרקע, במידה ובזמן השלג או לפרקים יורד גשם, יורד הסיכוי שהשלג ייתפס על הקרקע

השלג בישראל[עריכה]

בישראל יורד כמעט כל שנה בדרך כלל פעם אחת שלג בהרי המרכז מעל 800-900 מטר, ובצפון יורד אף מעל כ-700 מטר.

מדי כמה שנים יורד שלג גם בהרים מעל 500 מטר.

בין היישובים בהם כמעט כל שנה נערם שלג על הקרקע: בית אל, עפרה, חברון, קרית ארבע. וגוש עציון והשכונות הגבהות מ820 מטר בירושלים (כגון: רמות גילה הגבעה הצרפתית)

בחרמון אשר גובהו בישראל כ-2200 נערם כל שנה שלג למעלה מעשרה סנטימטרים.

היסטוריה של השלג בישראל[עריכה]

בשנת 1950 למניינם ירד שלג בתל אביב הנמצאת ברום 0 מטר בלבד מעל פני הים.

בשנת תש"ס ירד שלג כבד ברחבי הארץ וירד אף בהרים מעל כ-400 מטרים.

בשנת תשס"ח ירד שלג כבד גם במקומות המתנשאים מעל 500-600 מטר מעל פני הים.

בשנת תש"ע בנדירות מיוחדת לא נערם אפילו ס"מ אחד של שלג בהרי המרכז, אך עם זאת ירד שלג בירושלים.

בחודש טבת של שנת תשע"ד ירד שלג כבד ברחבי הארץ (ירושלים, צפת, ועוד) וגרם לעומסים עצומים בתנועה.

בשנת תשע"ה ירד שלג בירושלים, אך הוא נערם לגובה נמוך מן המשוער.

השלג בהלכה[עריכה]

לשלג ישנן כמה השלכות הלכתיות. למשל ישנה מחלוקת האם מותר לטבול בשלג. בספר לאור ההלכה של הרב זוין יש מאמר על השלג. ישנה גם השלכה הלכתית בעניין להמיס שלג בשבת, בדריכה עליו או בשפיכה עליו.