שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא

שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא - בעברית: "שמואל וקרנא היו יושבים על שפתו של נהר-המלך".

זהו תחילתו של מעשה, שבו שמואל וקרנא ישבו על שפת הנהר ("נהר המלך"), וראו את המים עולים, ושהם עכורים.

שמואל (בחכמתו, בלי לדעת פרטים נוספים) הסביר לקרנא את משמעות השינויים בנהר:

גברא רבה - אדם גדול, בא מארץ ישראל, והוא סובל במעיו.

המים עולים בנהר לקבל את פניו.

לאחר מכן, אמר שמואל לקרנא, לך לקראת אותו אדם גדול שבא מארץ ישראל, ו"תריח אותו על קנקנו" כלומר, עמוד על טיבו, שתלמיד חכם הוא.

סיפור המעשה[עריכה]

מסכת שבת קח ע"א

"שמואל וקרנא הוו יתבי אגודא דנהר מלכא

חזינהו למיא דקא דלו ועכירי

א"ל שמואל לקרנא גברא רבה קאתי ממערבא וחייש במעיה

וקא דלו מיא לאקבולי אפיה קמיה

זיל תהי ליה אקנקניה.