תבנית:הידעת?/ג' שבט ה'תשס"ט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
הטוב שבגויים הרוג
ישנם הרבה פירושים לזה שאינו כפשוטו:
- זה נאמר רק בזמן מלחמה,
- רק לגבי מצריים,
- זהו פתגם בעלמא בנוסח חריף ואין הכוונה כפשוטו,
- יש לגרוס "הורָג", כלומר נהרג בעבר, ולא שכך יש לעשות,
- יש לקרוא "הָרוג", כלומר הטוב שבגויים מוכן להרוג אחרים, ולא שיש להורגו[1]
- ↑ מובא בתורה שלמה פרשת וארא מילואים יט. אמנם כותב הוא שם במסקנתו: "מתוך אלה המאמרים שנדרשו מחכמינו ז״ל בנוגע ליחס של עם ישראל להמצריים, אפשר לראות באספקלריא מאירה שחז״ל רצו לזקק ולצרף את מדותינו מכל פסולת וסיג, להעלות אותנו לשלימות גמורה בתרבות אנושיות, שנהיה ראוים להקרא ממלכת כהנים וגוי קדוש, ולממש בעולם את היסודות של אמת וצדק. ואם במדרשי חז״ל בין החומר הנעלה הנ״ל נתגלגל הפתגם של רשב״י: טוב שבמצריים (שבגוים) הרוג. הרי כוונתו הברורה, כמו שביארתי לעיל, שרשב״י הקדים אליו האמרה: טוב שבנחשים רצוץ את מוחו, וטוב שבגוים (מסוג הנחשים) הרוג. וכמו שאנחנו וכל עמי העולם, כותבים היום במצפון טהור גלוי לכל העולם, טוב שבנאצים, (מסוג הגעסטאפא) הרוג! אותו הדבר אמר רבי שמעון בר יוחאי על הנאצים בשעתו. לא היה באפשרותם להשיב מלחמה שערה נגד הרוצחים בזמנם, רק בעט ודם לבם חרתו מחשבות לבם לזכרון עולם. אין אנו צריכים להתנצל ולדחוק בפירושים, כי דברי רשב״י המה לקח נאמן לדורות עולם ולכל האנושיות כולה לבער את הרע בתחלת צמיחתו קודם שמסוגל להמיט אסון. אז, ורק אז, יהיה שלום בעולם."