תבנית:הידעת?/י"ד ניסן ה'תש"ף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
הטעם לתענית בכורות
הטור אורח חיים תע כתב שטעם התענית הוא "זכר לנס שניצולו ממכת בכורות" בה נהרגו בכורי מצרים, בעוד לבכורי ישראל לא ארע דבר. הרב צבי פסח פרנק בספרו מקראי קודש [1] הקשה, שלפי טעם זה לא מובן מדוע קבעו דווקא תענית בתור זכר לנס, ולא סעודה ושמחה כמו שתיקנו חז"ל בפורים? לכן פירש כי התענית היא זכר לתענית שצמו בכורי ישראל ערב מכת בכורות מכיוון שחששו שמא גם הם ייפגעו. באותו האופן גם אנו חווים מחדש את יציאת מצרים כבר מערב החג. ועיין עוד בערך תענית בכורות
- ↑ פסח ח"ב, סימן כב