תבנית:הידעת?/י"ח טבת ה'תש"ע

אין מנוחה לצדיקים

הנה האדם הוא תמיד עולה ויורד.

ובעת ירידתו נדמה לו כי כל מה שעושה עכשיו מן התורה ומן העבודה איננו כלל בלב שלם ואין מצליח לו, והיה רוצה לנוח ולהרבות בשינה עד יעבור אותו הזמן וישוב לזריזותו. וזה ידוע הרבה להולך בדרך התורה.

אך באמת אינו כן. כי בנקל יוכל לעלות למדרגתו אם הוא עוסק אפילו ע"י התרשלות, משלא יעסוק כלל, כי יתרחק מן התורה ויותר יקשה לו להזדרז עוד. עץ חיים, נדפס בסוף נפש החיים מהד' בני ברק תשמ"ט, עמ' תיט-תכ)