תורת הבית (חפץ חיים)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
מאמר תורת הבית הוא ספר מוסר שכתב רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (בעל החפץ חיים) העוסק בחובת תלמוד תורה בהיות האדם פנוי מעסקיו וטרדותיו.
יצא לאור לראשונה בפיעטרקוב בשנת תרס"ז[1], ומאז הודפס בכמה מהדורות.
תוכן הספר[עריכה]
בנו, ר' אריה לייב הכהן, תיאר את הספר: "מיוסדת על מצות עשה של ודברת בם בשבתך בביתך... בחיבור הזה הוא מדבר ממעלת התורה ועוסקיה, ביחוד הוא מכוין נגד אחינו הליטאים שדרכם ללמוד בביהמ"ד אחר התפלה בחבורות מי דף גמרא פי פרק משניות וכמו כן אחר המנחה, אבל בשבתם בביתם כל היום וכל הלילה אינו עולה על דעתם כלל חיוב לימוד, ואף בשעה שהם יושבים בטלים הם משיחים במילי דעלמא ובחיבור הזה מבואר טעותם...".
הספר כולל ט"ו פרקים:
- פרקים א-ב - חיוב לימוד תורה גם בבית ובדרכים.
- פרקים ג-ד - סיבות הגורמות לרפיון בנושא זה
- פרק ה - גודל צערו של הקב"ה ממי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק
- פרק ו - "הנהגה טובה בענין דברי תורה"
- פרק ז - "עוד מענין לימוד התורה"
- פרק ח - הצורך בעריכת התבוננות במעשים וחשבון נפש
- פרקים ט-י - הצורך לעשות השתדלות כדי להשיג תורה ויראת שמים
- פרק יא - עניינים שונים בעבודת ה'
- פרק יב - התבוננות על מדרגתו בעבודת ה'
- פרק יג - תשובה
- פרק יד- השעפעת ההתחזקות בלימוד תורה על צאצאיו
- פרק טו- החיוב לעסוק בתורה ומעשים טובים גם בדברים שעל פי השכל אינם מביאים אותו לחיי נצח
לספר נוספו מספר מאמרים ומכתבים נספחים:
- מאמר "עת לעשות"
- מכתב "לקבוע ישיבות לתורה"
- עלבונה של תורה
- שני מאמרים ומכתב כחתימה לספר.
- ↑ כך כתוב בשער הספר. אמנם, בנו ר' אריה לייב כתב ב"קיצור תולדות החפץ חיים" שהספר הודפס לראשונה בשנת תר"ע.