תכשיטים

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י Shyk (שיחה) 11:00, 20 בנובמבר 2012 (IST)

בתנ"ך מוזכרים תכשיטים רבים, חלקם שנוהגים גם בימינו וחלקם שלא כ"כ מצויים בינינו. שמות תכשיטים בתנ"ך לעיתים שונים מהשמות המשמשים אצלנו.

מעלת תכשיטים וחסרונן[עריכה]

• תכשיטים לעיתים משמשים ליהירות ולשחצנות. לעתיד לבוא ה' יסיר את היהירות מעם ישראל.

עשרים וארבעה תכשיטים שבישעיה[עריכה]

בספר ישעיה ישנה רשימה של תכשיטים שנשים מתפארות בהן, שם התכשיטים מובאים בהקשר שלילי. חז"ל מתייחסים לרשימה זו כאל מושג של 'עשרים וארבעה קישוטי כלה', בהקשר חיובי: תבנית:ישעיה פרק ג יח-כד: (יח) בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר אֲדֹנָי אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרֹנִים: (יט) הַנְּטִיפוֹת וְהַשֵּׁירוֹת וְהָרְעָלוֹת: (כ) הַפְּאֵרִים וְהַצְּעָדוֹת וְהַקִּשֻּׁרִים וּבָתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים: (כא) הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף: (כב) הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים: (כג) וְהַגִּלְיֹנִים וְהַסְּדִינִים וְהַצְּנִיפוֹת וְהָרְדִידִים: (כד) וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי:^[1]

ביאור עשרים וארבעה התכשיטים על פי המפרשים בישעיה, שם^[2]:

1. הָעֲכָסִים - מנעלים. ורד"ק מפרש תכשיט ששמים על הרגל והוא מקשקש כשהאשה מניעה את רגליה.

2. הַשְּׁבִיסִים - מיני סבכה לקישוטי הראש. ורד"ק מפרש תכשיט משובץ.

3. הַשַּׂהֲרֹנִים - לפי רש"י גם הוא ממיני הסבכה, ולרד"ק הוא תכשיט בצורת ירח.

4. הַנְּטִיפוֹת - שרשרת תלויה על הצואר ונוטפת על החזה.

5. הַשֵּׁירוֹת - צמידים

6. הָרְעָלוֹת - בגד שמכסים בו את הפנים, ומשאירים רק את העין מגולה, והוא גורם שיתאוה האדם לראות את כל הפנים. או שהכוונה לסרבל נאה להתעטף בו

7. הַפְּאֵרִים - יש מפרשים כיסוי ראש קטן לנוי, ויש מפרשים כליל, כלומר מה שקוראים היום "קשת" על השער.

8. הַצְּעָדוֹת - צמידי רגלים

9. הַקִּשֻּׁרִים - חוטים מוזהבים שקושרים בהם את השער.

10. בָתֵּי הַנֶּפֶשׁ - תכשיט זהב שתלוי כנגד הלב.

11. הַלְּחָשִׁים - נזמי האוזן, כלומר מה שקוראים היום עגילים.

12. הַטַּבָּעוֹת - טבעות לאצבעות הידים.

13. נִזְמֵי הָאָף - עגילים המיועדים לאף.

14. הַמַּחֲלָצוֹת - בגדים נאים.

15. הַמַּעֲטָפוֹת - רש"י מפרש כלי מיטה. ורד"ק מפרש בגד עליון נאה.

16. הַמִּטְפָּחוֹת - צעיף.

17. הָחֲרִיטִים - רש"י מפרש כומז, ורד"ק מפרש כיסים (אולי תיק-צד קטן).

18. הַגִּלְיֹנִים - מראות. והמצודות מפרש חגורה.

19. הַסְּדִינִים - סדינים.

20. הַצְּנִיפוֹת - כמו מצנפת בד.

21. הָרְדִידִים - לבוש דק.

22. בֹּשֶׂם

23. חֲגוֹרָה

24. מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה - לרש"י: טסי זהב העשויים מעשה מקשה. על פי רד"ק: לתסרוקת נאה בשער^[3]

פְּתִיגִיל - לרש"י: אין זה תכשיט, אלא כינוי למקום הרחם. על פי רד"ק: חגורת משי רחבה.

תכשיטים שונים ומשמעותם הסמלית[עריכה]

בתי הנפש[עריכה]

תכשיט שמוזכר כאחד מעשרים וארבעה התכשיטים שבישעיה פרק ג. על פי חלק מהמפרשים הכוונה למה שמכונה היום "תליון" הוא מונח על הלב - שהוא בית הנפש, ועשוי לבטא את מה שנותן התכשיט רוצה להניח על ליבה של מקבלת התכשיט.

הלחשים[עריכה]

תכשיט שמוזכר כאחד מעשרים וארבעה התכשיטים שבישעיה פרק ג. על פי רש"י הכוונה למה שמכונה היום "עגילים". הוא עשוי לבטא 'לחישה' של נותן התכשיט.

ענקים[עריכה]

מוזכר בתבנית:תנך. הגאון מוילנא מפרש שהוא רמז שנותן התכשיט רומז בכך על טוב מעשיה של מקבלת התכשיט^[4].

תורי זהב[עריכה]

מוזכר בשיר השירים. הגאון מוילנא מפרש שהוא רמז שנותן התכשיט רומז בכך על טוב דעותיה של מקבלת התכשיט^[5].

נזמים[עריכה]

תכשיט לאף^[6]

תכשיטים במשנה[עריכה]

קטליות[עריכה]

חרוזי זהב, מושחלים על חוט. התכשיט נלבש כשרשרת על הצואר^[7].

ירושלים של זהב[עריכה]

מוזכר במעשה של רבי עקיבא שנתן לרחל ירושלים של זהב. הוא תכשיט למצח שחרוט עליו ירושלים. הגאון מוילנא מסביר שהוא רומז לטוב דעותיה והבנתה הנכונה של מקבלת התכשיט.

הערות שוליים