תל יזרעאל

תל יזרעאל הינו תל קדום בדרום חבל ארץ עמק יזרעאל מדרום לעפולה, התל מזוהה עם יִזְרְעֶאל המקראית.

התל מהווה תצפית מקסימה ורחבה אל עמק יזרעאל המזרחי, ונחל חרוד במרכזו, הרי הגלבוע בדרום, רמת יששכר וגבעת המורה בצפון והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן ענק של עצי ארץ ישראל. ^[1]

תל יזרעאל[עריכה]

מות איזבל - תחריט:גוסטב דורא - המקור:ויקישיתוף:Brandmeister

תל יזרעאל משמר את שרידי העיר העתיקה שהייתה בירת ממלכת ישראל בתקופת שושלת המלך אחאב במאה ה-9 לפנה"ס. האזכור הראשון של העיר מופיע בספר יהושע בתקופת התנחלות השבטים, שם היא נכללה בתחומו של שבט יששכר: "לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה". ([[ספר יהושע]] י"ט, י"ז-י"ט). לפי הממצאים הארכאולוגיים היא הוקמה בימי ההתנחלות. לא נמצאו בה חרסים מתקופות קודמות. היא אף לא מוזכרת התעודות חיצוניות. ‏‏^[2]

עדות למעמד החשוב של העיר הוא העובדה כי שאול בחרו בה את בסיסו ללחימה בפלישתים: "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל" (שמואל א', כ"ט, ל')

אבנר בן נר המליך את איש בושת בן שאול למלך על :"וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה" (שמואל ב', ב',ט').

בתקופת ממלכת ישראל גדלה חשיבותה של העיר עקב סמיכותה לצומת דרכים מרכזי בעת העתיקה: מדרום עברה הדרך המובילה אל אזור הרי השומרון וממערב עברה דרך הים . ממדי העיר גדלו והיא נכללה במחוזו החמישי של שלמה המלך. כתוצאה ממרכזיותה נקרא ה"עמק" כולו על שמה.

בספר מלכים מספר על ארמונו של אחאב שהיה בעיר. בה התרחש המעשה בנבות, כפי שמובא במקרא:"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן" (א',כ"א,א'). העונש לאיזבל מתואר בהמשך: "וְגַם-לְאִיזֶבֶל דִּבֶּר ה' לֵאמֹר הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת-אִיזֶבֶל בְּחֵל יִזְרְעֶאל(כ"ג)

העיר שימשה מקום נח להבראה, כך נראה משהיית המלכים בה אחרי המלחמות, וכל מובא בספר מלכים: "וַיָּשָׁביוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא" (ב',ח',י"ט).

ביזרעאל באה לסיומה גם שלשלת אחאב המלך:"וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר אִם-לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים קְחוּ אֶת-רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי-אֲדֹנֵיכֶם וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר יִזְרְעֶאלָה וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת-גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם: ז וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם וַיִּקְחוּ אֶת-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת-רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה: (ב',י',י"ז)

בעקבות מעשיה של מלך ישראל הושע הנביא מנבא: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל: כִּי-עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל-בֵּית יֵהוּא, וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת-קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.(א',ד'-ה'). פרשן התנ"ך אבן עזרא מפרש:דמי יזרעאל - " הם בית אחאב על בית יהוא שלא מלא אחרי השם, גם יהואחז בנו ויהואש בן בנו, גם זה ירבעם גם זכריה בנו, כולם עשו הרע בעיני ה' כי כן כתוב".

העיר נחרבה בשנת 722 לפנה"ס בידי שלמנאסר החמישי מלך אשור, אך נבנתה ואוכלסה מחדש בהתקופה ההלניסטית]].

לאחר התקופה הישראלית[עריכה]

צבי אילן מביא בספרו לקט של תאורים על תולדות המקום. אוסביוס מקיסריה,, שערך רשימות של יישובים בארץ ישראל, שחי המאה ה-4 כתב: "עד היום כפר מפורסם ביותר יזרעאלה בעמק הגדול נמצא בין בית שאן וללגיו (היום מגידו) והיא גם גבול יששכר. "הנוסע מבורדו", עבר במקום בשנת 333 וקרא לה "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל Esderlon והוא מציין שהוא מקום חנייה 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא בית שאן. ואכן נמצא בדרך "אבני מיל" אחדות.

בנימין מטודלה שביקר במקום בשנת 1170 ומצא בו ישוב קטן ובו יהודי אחד, צבע. אשתורי הפרחי, בראשית המאה ה-14 כתב:"בית שאן, למערבו ביושר כשעה וחצי היא יזרעאל של יששכר וקורין לה זרעין... העיר בה חנו ישראל במלחמת שאול בפלישתים".

במאה ה-17 מספר הנוסע רוג'ה, כי יש בה 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת 1677 מספר על שודדים המכבידים על הנוצרים. נוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה מספר שכאשר עבר במקון בשנת 1876 הוא נשדד והקב"ה הצילו מיידם.

נוסעים אחרים מציינים את קיומו של בית קשתות בכפר, אשר היה בית ה"שייח" אך גם אכסנית דרכים.

בעת החדשה[עריכה]

אתר בית יגאל אלון כתב: "אברהים פחה המצרי הושיב ב-1830 ליד התל משפחות של פלחים מצרים בכפר זרעין, ששלט בפרוץ מלחמת העצמאות על דרכי האיזור".

נסיון ראשון של חטיבת יפתח לכבוש את הכפר, נכשל. הכפר היה מוקד של קרבות בין כוחות הפלמ"ח לבין "צבא ההצלה". רק בנסיון שני 29 במאי 1948 נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת גולני .

ממערב לתל עלתה להתישבות בסוף 1948 הכשרת פלמ"ח שלחמה בזרעין, והקימה את קיבוץ יזרעאל. הכשרה הקימה במקום אנדרטה לחבריה שנפלו במלחמת העצמאות. וכן הוקמו על חורבות הכפר קיבוץ יזרעאל ומעברת זרעין.

חפירות ארכאולוגיות[עריכה]

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר בשנים האחרונות נחשף מתחם מבוצר גדול ממדים מהמאה ה-9 לפנה"ס שלפי דעת החוקרים היה בשימוש מלכי בית עמרי. כמו כן התגלו מערות קבורה מהתקופה הרומית. כן מנצא בו ארון קבורה, עם עיטורים יהודיים, מהמאה ה-3 לפנה"ס, כך שייתכן והיה יישוב יהודי כבר קודם למרות שהעיר אינה מוזכרת במשנה ובתלמוד.

לקריאה נוספת[עריכה]

• צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977 - יזרעאל הקדומה

קישורים חיצוניים[עריכה]

• תל יזרעאל, באתר בית יגאל אלון
• תל יזרעאל, באתר "מגלים"
• סיור במקום - YNET

הערות שוליים[עריכה]