למילה תמונה יש כמה משמעויות. אחת המשמעויות היא ציור שכלי מופשט של עניין מציאותי שהוא מושג מופשט מחומר. בהקשר של "ותמונת ה' יביט" המילה 'תמונה' פירושה "השגה שכלית אמתית של האלוקים".

הסבר הרמב"ם למונח 'תמונה' בהקשר זה[עריכה]

ספר מורה נבוכים - חלק א פרק ג 
יחשב שענין 'תמונה' ותבנית' בלשון העברי - אחד, ואינו כן.

וזה, כי 'תבנית' - שם נגזר מן 'בנה', וענינו - בנין הדבר ותכונתו - רצוני לומר, תארו, כריבוע והעיגול והשלוש (-המשולש) וזולתם מן התארים. אמר, "את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו", ואמר, בתבניתם אשר אתה מראה בהר", "תבנית כל צפור", "תבנית יד", "תבנית האולם" - כל זה תואר. ולזה לא הפיל לשון העברים אלו המילות בתארים נתלים באלוה בשום פנים.

אמנם 'תמונה' הוא שם נופל על שלושה ענינים בסיפוק:

וזה, שהוא יאמר על צורת הדבר המושגת בחושים חוץ לשכל - רצוני לומר, תארו - והוא אמרו, "ועשיתם פסל תמונת כל", "כי לא ראיתם כל תמונה";

ויאמר על הצורה הדמיונית, הנמצאת בדמיון מן האיש, אחר העלמו מן החושים - והוא אמרו, "בשעפים מחזיונות לילה וכו'", וסוף הדבר, "יעמוד ולא אכיר מראהו, תמונה לנגד עיני" - רצונו לומר, דמיון לנגד עיני בשנה;

ויאמר על הענין האמיתי המושג בשכל.

ולפי זה הענין השלישי יאמר בו ית' 'תמונה' - אמר, "ותמונת יי יביט" - ענינו ופרושו: 'ואמיתת האלוה ישיג'.