תפילה לפני יציאה לקרב

לפני יציאה לקרב מצווה מהתורה להתפלל על ההצלחה לדעת הרמב"ן.

הרב שלמה גורן חיבר תפילה מיוחדת להתפלל לפני שכנסים למקום מלחמה.

מקור המצווה להתפלל לפני המלחמה[עריכה]

במדבר פרק י’ פסוק ט’: “וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעתם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה’ אלוקיכם ונושעתם מאויבכם”.

מפרש הרמב”ן בספר השגות על ספר המצוות מצווה ה’- שיש מצווה על כל צרה וצרה שתבוא על העם לצעוק לפני הקב”ה בתפילה ובתרועה.

מכאן המקור ההלכתי לחובת התפילה בעת היציאה למלחמה.

יעקב אבינו[עריכה]

בספר בראשית פרק ל”ב פסוקים י’-י”ד מסופר על יעקב אבינו שעשיו אחיו עומד עליו למלחמה והוא מכין את עצמו לשלושה דברים דורון מלחמה ותפילה.

יהודה המכבי[עריכה]

בספר המכבים מסופר על תפילותיו של יהודה המכבי לפני היציאה לקרבות מול היוונים. יהודה בתפילותיו מזכיר מקרים בהם הושיע ה’ את עם ישראל מיד אויביו למשל, הושעתו של דוד מיד גוליית, נתינת מחנה פלישתים ביד יונתן ונושא כליו והפלת מחנה סנחריב מלך אשור. יהודה מבקש מהקב”ה שיעזור לו להפיל את מחנה אויביו, ויתן בלבם פחד. על מנת שידעו כל הגויים את שמו הגדול של הקב”ה.

דברי חיזוק לפני המלחמה[עריכה]

בנוסף לתפילה מצאנו בתורה שהכהן משוח מלחמה היה מחזק את הלוחמים לפני היציאה לקרב.

“שמע ישראל אתם הקרבי היום למחמה על אויבכם על ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ועל תערצו מפניהם, כי ה’ אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם” (דברים כ’ ג’-ד’)

בעת היציאה למלחמה בקרבת הגבול דיבר הכהן המשוח, עם הלוחמים בקצרה כדי לחזקם במלחמתם ולא לפחד מהאויב.

הרמב”ן מסביר שהקב”ה בא ללמד את בני ישראל שלא יבטחו בגבורתם ובכחם, אלא יבטחו בקב”ה ייחלו לחסדו ויקראו אליו בתפילה.

תוכן דברי החיזוק:

“שמע ישראל”-

אין זו מלחמתם הפרטית של הלוחמים, זו מלחמה של עם ישראל כולו.

הכרת האויב- “על אויבכם”,

הכרת האויב חשובה למידת הנחרצות ואימוץ הכוחות במלחמה, וכן כדי להימנע משגיאות במהלכי הקרב. המשנה במסכת סוטה מדגישה- “על אויבכם ולא על אחיכם”, חשוב להזכיר לעם, שהאויב אכזרי ושונה מאויב יהודי ולכן יש לעשות הכל ולהילחם בכל הכוחות על מנת לנצחו באופן מוחלט. הכרת שוני האויב מאיתנו חשובה גם בכדי לשער את מהלכי האויב העתידיים. בנוסף הכרת האויב והכרת האכזריות של האויב, מחייבת לנקוט במלוא הזהירות האפשרית.

התמודדות עם הפחד-

“אל ירך לבבכם”, פחד הוא רגש. אך אפשר, ובזמן המלחמה גם חובה להתגבר עליו. במשנה מופיע פירטו של הדברים שהיו עובדי הכוכבים כדי לאיים ולהפחיד וכנגד כל אחד מהאיומים מופיע בתפילה ציווי שנוגד אותו. “אל ירך לבבכם”-מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות, “אל תיראו”- מפני הגפת תריסים, “אל תחפזו”- מקול קרנות ו”אל תערצו” מפני רול צווחות.

פעמים רבות במלחמה פונה האויב אל הלוחמים בצורת הלוחמה הפסיכולוגית, שמטרתה לפגוע ברוח הלחימה באמצעות פניה לרגש, השמעת קולות מאימים ועוד. בימנו נשמעים הקולות בכלי התקשורת, ברדיו ובטלוויזיה. החיסון הראשוני הנפשי מפני הלוחמה הפסיכולוגית הוא המודעות, ונכונות נפשית לקראתה. לכן מכין הכהן המשוח את העם מפני סוג כזה של מלחמה.

חיזוק אמונת הלוחמים בצידקת מלחמתם וניצחונם-

“כי ה’ אלוקיכם ההולך עמכם”- מסבירה המשנה שהגויים באים בנצחונו של בשר ודם. כגון גוליית שהפלישתים האמינו בנצחונו ובסוף נפל, ושובך שבני עמון באו לראות בנצחונו ונפל.ואילו בני ישראל באים בנצחונו של הקב”ה והוא איתם. אין לנו סיבה לירא, מכיוון שה’ עמנו. מטרתנו מטרת קודש וכל מי שנלחם נגד ישראל נלחם בה’ אשר אין גבול ליכולתו, מן השמים יעזור לנו לנצח.

נוסח תפילה לפני היציאה לקרב- שחיבר הרב שלמה גורן[עריכה]

“ה’ צבקות אלקי ישראל יושב הכרובים!

אתה ציוויתנו בתורתך לאמור:

שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם, אל ירך לבבכם אל תיראו ועל תחפזו ועל תערצו מפניהם, כי ה’ אלוקיכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם.

ועתה הנה אויבך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.

היה נא עם חילי צבא ההגנה לישראל שלוחי עמך הקרבים היום למלחמה על אויביהם, חזקנו ואמצנו, ריבה את יריבינו לחם את לחמינו, החזק מגן וצנה וקומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך.

אלקי שיתמו כגלגל, כקש לפני רוח, כאש תבער יער, וכלהבה תלהט הרים. כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם מלא פניהם קלון ויבקשו שמך ה’ יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו.

אנא ה’ הושיעה נא

אנא ה הצליחה נא

הבה לנו עזרת מצר, ושוא תשועת אדם. באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו.”

(על פי הנוסח המופיע בסידור לחילי צה”ל ע”מ 222)