תקופות

חלוקת שנת החמה לארבעה חלקים – תקופת תשרי, טבת, ניסן ותמוז. התקופות מוזכרות כבר בגמרא (עירובין נו ועוד).

באופן כללי ניתן לומר שבלשוננו "תקופה" נקראת "עונה", כך למשל תקופת ניסן היא עונת האביב.

"אמר רבי יונתן מניין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (שבת עה.)

הלכות ומנהגים[עריכה]

ההלכות שתלויות בתקופה הן עיבור השנה (בזמן שלא היה לוח קבוע), כדי שפסח יחול בתקופת האביב, וכן זמן אמירת "ותן טל ומטר לברכה" בחו"ל.

כמו כן יש מנהג שתלוי בתקופה, והוא איסור שתיית מים בזמן המעבר בין התקופות.

הגדרתה[עריכה]

הגדרתם של ארבעת התקופות תלויה באורך היום והלילה:

תקופת טבת – הלילה הארוך ביותר.

תקופת תמוז – היום הארוך ביותר.

תקופת ניסן ותשרי – היום והלילה שווים.

זמנה של התקופה תלויה במיקום כדור הארץ. כידוע הארץ מסתובבת סביב השמש. ובכן, אם נחלק את מעגל זה לארבעה חלקים שווים נקבל את מיקומו של כדור הארץ בזמן התקופה.

כיוון שהתקופה תלויה במקום הארץ ביחס לשמש, קל לחשב אותה ע"פ התאריך הלועזי, שהוא תאריך שמשי.

השיטות בחישוב התקופות[עריכה]

בגמרא הוזכרה רק שיטת שמואל (עירובין נו.), ובלוחות השנה מציינים גם את שיטת רב אדא, אולם באמת ישנן חמש שיטות, שעיקר החילוק ביניהן הוא באורך שנת החמה, שמשפיע ממילא על אורכה של כל תקופה. בכל השיטות - למעט שיטת התוכנים - ישנה סטייה מזערית, שגורמת עם השנים להפרש של ממש בזמן התקופות. להלן מסוכמות חמש השיטות, אורכה של שנת החמה לפי כל שיטה, אורכה של התקופה, הסטייה, ותאריך התקופה בדורנו.

שמואל[עריכה]

שיטה זו נתקבלה משום שהיא פשוטה לחישוב, אע"פ שאינה מדויקת.

אורך השנה: ¼365 יום (כחישוב אורך השנה לפי, להבדיל, התאריך הלועזי לפני התיקונים שערכו בו).

אורך התקופה: 91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: 11 דקות 14 שניות (674 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחישוב אורך השנה אינו מדוייק. ואכן המפרשים דנו כיצד שמואל הביא חישוב שיש בו סטייה כה גדולה)

הסטייה בימינו: כ- 15 יום (מובן בערך ע"פ חישוב הסטיות של כ- 1800 שנה, מאז זמנו של שמואל)

תאריכי התקופות:

תקופת ניסן: 8 באפריל

תקופת תמוז: 7/8 ביולי

תקופת תשרי: 7 באוקטובר

תקופת טבת: 6/7 בינואר

רב אדא[עריכה]

חישב את אורך שנת החמה ע"פ ממוצע של מחזור 19 שנות לבנה עם עיבוריהן, בהסתמך על כך שבמחזור של 19 שנה שנות החמה אמורות להשתוות לשנות הלבנה עם עיבוריהן.

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 55 דקות 25.4 שניות בערך (במדוייק: 365 יום 5 שעות 997 חלקים (כל חלק הוא 1/1080 משעה) 48 רגעים (כל רגע הוא 1/76 מחלק)).

אורך התקופה: 91 יום 7 שעות 28 דקות 51.3596 שניות בערך

הסטייה לשנה: 6 דקות 39 שניות (399 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחשבון המחזור עם עיבור השנים אינו מדוייק

הסטייה בימינו: כ- 5 ימים

תאריכי התקופות:

תקופת ניסן: 27/28 במרץ

תקופת תמוז: 26/27 ביוני

תקופת תשרי: 26/27 בספטמבר

תקופת טבת: 26/27 בדצמבר

רמב"ם[עריכה]

על פי הלכות קדה"ח פרק י"ב

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות ½49 שניות

אורך התקופה: אורך התקופה שונה מתקופה לתקופה, וכן משתנה משנה לשנה. (יש לציין שהרמב"ם אינו כותב כן במפורש, אבל כן יוצא מדבריו בפרק י"ב מהלכות קדוש החדש, ועל פי הסברו של המפרש שמסלול השמש הוא אמנם עיגול, אך הארץ אינה נמצאת במרכז המדויק).

הסטייה לשנה: ½3 שניות

תוכנים (אסטרונומים)[עריכה]

חישבו את אורך שנת החמה ע"פ מדידה מדויקת

אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות 46 שניות

אורכה של כל תקופה שונה, כיוון שמסלולו של כדור הארץ אינו עיגול מדוייק, אלא אליפסה, ומהירותו משתנה במשך השנה:

תקופת ניסן: 92 יום 21 שעות

תקופת תמוז: 93 יום 14 שעות

תקופת תשרי: 89 יום 18 שעות

תקופת טבת: 89 יום 1 שעה

תאריכי התקופות: - בכל השנים התאריך זהה (משום שאין שום סטייה):

תקופת ניסן: 21 במרץ

תקופת תמוז: 21 ביוני

תקופת תשרי: 23 בספטמבר

תקופת טבת: 22 בדצמבר

חכמי הודו והמזרח[עריכה]

חשבון זה מבוסס על טעות

אורך השנה: יותר מ- ¼365 יום

אורך התקופה: יותר מ- 91 יום ½7 שעות

הסטייה לשנה: יותר מ- 12 דקות

לקריאה נוספת[עריכה]

"השמיים מספרים" עמוד 265 והלאה