תקלה

ערך זה עוסק במכשול ברשות הרבים. אם התכוונתם לסייג משום חשש לתקלה, עיינו בערך חיישינן לתקלה.

איסור הנחת מכשול ברשות הרבים.

אסור לאדם להוציא לרשות הרבים דברים העלולים לגרום נזק לעוברים ושבים.

אדם שהוציא תקלה לרשות הרבים, כגון מי שהוציא תבן וקש לרשות הרבים כדי שיירקבו וייעשו זבל לזבל בהם שדות וכרמים, הרי הם נעשים הפקר ו"כל הקודם בהם - זכה", כי קנסו חכמים את המוציאם לרשות הרבים, כדי למנוע אנשים מלהוציא תקלות לרשות הרבים (אך אדם שבא לשאול אם מותר לו ליטול את התקלה, אין מורים לו שמותר לו לזכות בה, מפני תיקון העולם - כדי לשמור על סדרי חיים תקינים. ראה ערך: הלכה ואין מורין כן).

למרות שהתקלה נעשית הפקר, מכל מקום אם אירע נזק כל שהוא כתוצאה מהתקלה, בעל התקלה חייב בתשלומי הנזק.

השופך מים לרשות הרבים, ולאחר שהם נחו על הארץ, התלכלכו בהם בגדיו של אדם, השופך פטור. אולם, אם אדם החליק והוזק מהקרקע שעליה היו המים, השופך חייב.

בראשונים מובאת מחלוקת, מה הדין במקרה שאדם החליק במים והוזק מהקרקע במקום שאין עליה מים. הכרעת השולחן ערוך והרמ"א, שהשופך את המים פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.

דין זה אמור בכל מקרה שהאדם לא הוזק מהתקלה עצמה או מהקרקע שהתקלה עומדת עליה, אלא שמחמת התקלה הוא נפל במקום שאין עליו תקלה והוזק. כגון: מי שהחליק על קליפת בננה והוזק מהקרקע. במקרה זה בעל התקלה פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.

מותר לאדם להעביר דרך רשות הרבים מים שניקו בהם דירה או חנות וכדומה, בתנאי שהמים מתנקזים באופן מיידי למקומות הניקוז. אם המים מתעכבים ברשות הרבים - אסור להעבירם.

גם באופן שמותר לאדם להעביר מים ברשות הרבים, אם אדם החליק במים והוזק מהקרקע שעליה היו המים, מי שהוציא את המים חייב בתשלומי הנזק.

מותר לזרוק אשפה לרשות הרבים בימות הגשמים, אם האשפה תעלם על ידי הרוחות והגשמים. כמו כן, מותר להשליך אשפה למקום שיש בו כבר אשפה. אולם, אם אירע נזק כל שהוא כתוצאה מכך, מי שהוציאה חייב בתשלומי הנזק.

המניח חפץ ברשות הרבים, ובא אדם ונתקל בו ושברו - פטור, ש"אין דרכם של בני אדם להתבונן בדרכים". אם אדם הוזק על ידי החפץ, בעל החפץ חייב בתשלומי הנזק גם אם הוא הפקיר את החפץ, כי המפקיר את נזקיו במקום שאין לו רשות להפקירם - חייב.