מבוקר
574
עריכות
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
גידולי קרקע שגדלו | גידולי קרקע שגדלו ב[[ארץ ישראל]] בשנת ה[[שמיטה]], שחלה עליהם [[קדושת שביעית]]. | ||
== דיני פירות שביעית == | |||
משום קדושת שביעית חלים על "פירות שביעית" מספר דינים: | |||
* חובת הבעלים להשמיט ולהפקיר כל מה שתוציא הארץ, שנאמר {{מקור|(שמות כג, יא)}}: "והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה"; וכל הנועל את כרמו או סג את שדהו בשביעית, ביטל [[מצות עשה]]; וכן אסור לאדם לאסוף את פירות שדהו לתוך ביתו, אפילו על מנת לחלקם לעניים; אלא יפקיר הכל, ויביא לתוך ביתו מעט מעט. | |||
* איסור עשיית סחורה בפירות שביעית, שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ודרשו חכמים: "לאכלה" - ולא לסחורה. | |||
* איסור הפסד פירות שביעית, שכן דרשו חז"ל מהפסוק דלעיל: "לאכלה" - ולא להפסד. פירות שביעית נועדו לשימושם הרגיל, כגון לאכילת בני אדם, לאכילת בהמה, להדלקה ולצביעה, ואסור להפסידם או לקלקלם. | |||
* חובת ביעור פירות שביעית מן הבית בזמן שכלו הפירות מן השדה, שנאמר: "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך, תהיה כל תבואתה לאכול", ודרשו חז"ל: כל זמן שחיה אוכלת מן השדה - בהמה אוכלת בבית, כלה לחיה שבשדה - כלה לבהמתך שבבית. | |||
== סוגי פירות שביעית == | |||
"פירות שביעית" נחלקים לשני סוגים: א. פרי האדמה - גידולים חד שנתיים הנזרעים מדי שנה בשנה מחדש, כגון: תבואה, קטניות וירקות; ב. פרי העץ. | "פירות שביעית" נחלקים לשני סוגים: א. פרי האדמה - גידולים חד שנתיים הנזרעים מדי שנה בשנה מחדש, כגון: תבואה, קטניות וירקות; ב. פרי העץ. | ||
== מועד החלות == | |||
קדושת שביעית חלה על תבואה ועל רוב מיני הקטניות - לפי המועד שבו חל שליש גידול, על שאר מיני הקטניות - לפי גמר הפרי, על פירות האילן - לפי זמן החנטה, ועל ירקות - לפי לקיטה. | קדושת שביעית חלה על תבואה ועל רוב מיני הקטניות - לפי המועד שבו חל שליש גידול, על שאר מיני הקטניות - לפי גמר הפרי, על פירות האילן - לפי זמן החנטה, ועל ירקות - לפי לקיטה. | ||
== גזירת ספיחין == | |||
מן התורה, פירות שביעית עומדים לאכילה, שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ואולם חז"ל גזרו על פירות האדמה הקדושים בקדושת שביעית, גזירת ספיחין (ראה: [[ספיחין]]) האוסרת אותם באכילה. | מן התורה, פירות שביעית עומדים לאכילה, שנאמר: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", ואולם חז"ל גזרו על פירות האדמה הקדושים בקדושת שביעית, גזירת ספיחין (ראה: [[ספיחין]]) האוסרת אותם באכילה. | ||
== המחלוקת בפירות שגדלו בשדה גוי == | |||
פירות שביעית שגדלו בארץ ישראל בשדה שבבעלות גוי, האם חלה עליהם קדושת שביעית, נחלקו בכך חכמי צפת כבר לפני כארבע מאות שנה: לדעת מרן רבי יוסף קארו: בעלות גוי מפקיעה את הפירות מקדושת שביעית, ומשום כך אין איסור לסחור בפירות אלו או להפסידם. ואילו המבי"ט {{מקור|(רבי משה מטראני)}} ובנו המהרי"ט {{מקור|(רבי יוסף מטראני)}} חולקים על מרן ופוסקים שפירות נכרי חייבים בדיני קדושת שביעית. | פירות שביעית שגדלו בארץ ישראל בשדה שבבעלות גוי, האם חלה עליהם קדושת שביעית, נחלקו בכך חכמי [[צפת]] כבר לפני כארבע מאות שנה: לדעת מרן [[רבי יוסף קארו]]: בעלות גוי מפקיעה את הפירות מקדושת שביעית, ומשום כך אין איסור לסחור בפירות אלו או להפסידם. ואילו המבי"ט {{מקור|(רבי משה מטראני)}} ובנו המהרי"ט {{מקור|(רבי יוסף מטראני)}} חולקים על מרן ופוסקים שפירות נכרי חייבים בדיני קדושת שביעית. | ||
כמאתיים שנה לאחר מכן העיד רבי ישראל משקלוב, | כמאתיים שנה לאחר מכן העיד [[רבי ישראל משקלוב]], שה[[מנהג]] ב[[ארץ ישראל]] הוא להקל כדעת מרן המחבר, ואכן דבריו נוהגים ב[[ירושלים]] עד היום. | ||
ה"חזון איש" הוכיח ממקורות שונים שחכמי צפת הכריעו בסופו של דבר כדעת המבי"ט, וחייבו לנהוג דיני קדושת שביעית בפירות גוי. הוא מוסיף, שכן המנהג ביישוב החדש. | ה"[[חזון איש]]" הוכיח ממקורות שונים שחכמי צפת הכריעו בסופו של דבר כדעת המבי"ט, וחייבו לנהוג דיני קדושת שביעית בפירות גוי. הוא מוסיף, שכן המנהג ביישוב החדש. | ||
הבדל נוסף עולה ממחלוקת זו: האם חייבים פירות אלה בהפרשת תרומות ומעשרות, כשנגמרה מלאכתם על ידי ישראל. מרן המחבר מחייב להפריש מדרבנן, והמבי"ט - פוטר, ככל פירות שביעית. | הבדל נוסף עולה ממחלוקת זו: האם חייבים פירות אלה בהפרשת [[תרומות ומעשרות]], כשנגמרה מלאכתם על ידי ישראל. מרן המחבר מחייב להפריש מדרבנן, והמבי"ט - פוטר, ככל פירות שביעית. | ||
שורה 42: | שורה 60: | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה: מצוות התלויות בארץ]] |