16,530
עריכות
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''מצווה לקיים את המצוות באופן נאה''' {{מקור|הוזכר בשבת קלג:}}'''.''' | '''מצווה לקיים את המצוות באופן נאה''' {{מקור|(הוזכר בשבת קלג:)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', מצווה לעשות סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. | '''לדוגמא''', מצווה לעשות סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה {{מקור|(בבלי:שבת קלג:)}}. | ||
'''החולק על דין זה''' הוא לכאורה אבא שאול, שמהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} דורש דרשה אחרת - הווי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. אך השאגת אריה {{מקור|נ ד"ה ועוד}} ביאר שגם אבא שאול דורש מפסוק זה את דין הידור מצווה, אלא שהוא מוסיף לדרוש גם "הווי דומה לו". להלכה יש דין הידור מצווה. | '''החולק על דין זה''' הוא לכאורה אבא שאול, שמהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|(שמות טו-ב)}} דורש דרשה אחרת - הווי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום {{מקור|(בבלי:שבת קלג:)}}. אך השאגת אריה {{מקור|(נ ד"ה ועוד)}} ביאר שגם אבא שאול דורש מפסוק זה את דין הידור מצווה, אלא שהוא מוסיף לדרוש גם "הווי דומה לו". להלכה יש דין הידור מצווה. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} - התנאה לפניו במצוות {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. ונחלקו המפרשים האם הוא מדאורייתא {{מקור|חידושי אנשי שם ברכות לח. בדפי הרי"ף}} או מדרבנן {{מקור|ריטב"א סוכה יא:, בית יוסף או"ח תרנו}}. ונפק"מ לספק במצוות הידור - האם הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא או ספיקא דרבנן ולקולא {{מקור|בית יוסף שם}}. | '''מקורו''' מהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|(שמות טו-ב)}} - התנאה לפניו במצוות {{מקור|(בבלי:שבת קלג:)}}. ונחלקו המפרשים האם הוא מדאורייתא {{מקור|(חידושי אנשי שם ברכות לח. בדפי הרי"ף)}} או מדרבנן {{מקור|(ריטב"א סוכה יא:, בית יוסף או"ח תרנו)}}. ונפק"מ לספק במצוות הידור - האם הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא או ספיקא דרבנן ולקולא {{מקור|(בית יוסף שם)}}. | ||
'''דינו''' הוא בפשטות רק לכתחילה, אך בדיעבד יוצא ידי חובה גם אם לא הידר {{מקור|תוס' סוכה כט: ד"ה לולב}}. אמנם הבה"ג חידש שאם לא הידר לא יצא ידי חובה, ולכן כתב לגבי הדין שנוטלים לולב כדרך גדילתו (ולא להופכו), שהוא מדין הידור מצווה ואם הפכו לא יצא ידי חובה {{מקור|הובא באוצר הגאונים סוכה מה:, והוסיף שאפשר שאינו מדין הידור וא"כ כן יצא ידי חובה. וכן מרש"י סוכה כט: (שהתוס' הנ"ל הביאוהו והקשו עליו) משמע שיש בהידור דינים שפוסלים גם בדיעבד}}. | '''דינו''' הוא בפשטות רק לכתחילה, אך בדיעבד יוצא ידי חובה גם אם לא הידר {{מקור|(תוס' סוכה כט: ד"ה לולב)}}. אמנם הבה"ג חידש שאם לא הידר לא יצא ידי חובה, ולכן כתב לגבי הדין שנוטלים לולב כדרך גדילתו (ולא להופכו), שהוא מדין הידור מצווה ואם הפכו לא יצא ידי חובה {{מקור|(הובא באוצר הגאונים סוכה מה:, והוסיף שאפשר שאינו מדין הידור וא"כ כן יצא ידי חובה. וכן מרש"י סוכה כט: (שהתוס' הנ"ל הביאוהו והקשו עליו) משמע שיש בהידור דינים שפוסלים גם בדיעבד)}}. | ||
'''במהותו''' חקרו רבים האם הוא מצווה נפרדת או חלק מכל מצווה. לדוגמא, ראובן נטל אתרוג כשר ושמעון נטל אתרוג מהודר: האם את מצוות הנטילה שניהם קיימו בשווה, אלא ששמעון קיים מצווה נוספת - מצוות הידור, או ששמעון קיים את מצוות הנטילה עצמה באופן טוב יותר {{מקור|משנת יעבץ או"ח סז ד"ה והנה יש להסתפק, עיון בלומדות ב "הידור מצווה", ברכת אברהם סוכה יא: סימן "הידור מצווה" ב הביא גרי"ז}}. {{מקור| | '''במהותו''' חקרו רבים האם הוא מצווה נפרדת או חלק מכל מצווה. לדוגמא, ראובן נטל אתרוג כשר ושמעון נטל אתרוג מהודר: האם את מצוות הנטילה שניהם קיימו בשווה, אלא ששמעון קיים מצווה נוספת - מצוות הידור, או ששמעון קיים את מצוות הנטילה עצמה באופן טוב יותר {{מקור|(משנת יעבץ או"ח סז ד"ה והנה יש להסתפק, עיון בלומדות ב "הידור מצווה", ברכת אברהם סוכה יא: סימן "הידור מצווה" ב הביא גרי"ז)}}. {{מקור|( | ||
'''בגדרו''' חקר הברכת אברהם {{מקור|סוכה יא: סימן "הידור מצווה" ה}} האם המצווה היא שיהיה יפה למראה העיניים או שיהיה מובחר. | '''בגדרו''' חקר הברכת אברהם {{מקור|סוכה יא: סימן "הידור מצווה" ה)}} האם המצווה היא שיהיה יפה למראה העיניים או שיהיה מובחר. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''הידור בנר חנוכה''' - חקרו האם הוא מדין הידור כללי ככל המצוות, או דין מיוחד בחנוכה, שכך תיקנו את מצוות נר חנוכה {{מקור|משנת יעבץ או"ח עד-א ד"ה ונראה וד"ה בדעתי: מחלוקת תוס' ורמב"ם}}. | '''הידור בנר חנוכה''' - חקרו האם הוא מדין הידור כללי ככל המצוות, או דין מיוחד בחנוכה, שכך תיקנו את מצוות נר חנוכה {{מקור|(משנת יעבץ או"ח עד-א ד"ה ונראה וד"ה בדעתי: מחלוקת תוס' ורמב"ם)}}. | ||
'''סיפור יציאת מצריים''' - חקרו האם המצווה להרבות בסיפור היא מדין הידור מצווה, או שהיא חלק ממצוות סיפור יציאת מצריים עצמה (כמו מרבה בתרומה, שכל חלק מהתרומה הוא תרומה עצמה, ולא רק הידור) {{מקור|ברכת אברהם פסחים קיח. סימן "מצוות סיפור" ג}}. | '''סיפור יציאת מצריים''' - חקרו האם המצווה להרבות בסיפור היא מדין הידור מצווה, או שהיא חלק ממצוות סיפור יציאת מצריים עצמה (כמו מרבה בתרומה, שכל חלק מהתרומה הוא תרומה עצמה, ולא רק הידור) {{מקור|(ברכת אברהם פסחים קיח. סימן "מצוות סיפור" ג)}}. | ||
'''לפנים משורת הדין''' - דינו כהידור מצווה, שצריך להוציא עליו רק עד שליש בדמיו {{מקור|שדי חמד ח"ג ל-כט ד"ה וכתב, עמוד 282. והוסיף (שם בד"ה ואם) שמצוות לפנים משורת הדין היא מדאורייתא, עוד הביא (שם ד"ה לפנים) שנחלקו הפוסקים האם כופין על לפנים משורת הדין}}. | '''לפנים משורת הדין''' - דינו כהידור מצווה, שצריך להוציא עליו רק עד שליש בדמיו {{מקור|(שדי חמד ח"ג ל-כט ד"ה וכתב, עמוד 282. והוסיף (שם בד"ה ואם) שמצוות לפנים משורת הדין היא מדאורייתא, עוד הביא (שם ד"ה לפנים) שנחלקו הפוסקים האם כופין על לפנים משורת הדין)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''זריזים מקדימים למצוות''' (שיהוי מצווה לא משהינן) - נחלקו הפוסקים מה עדיף: הידור מצווה, או זריזות למצווה. כגון שיש לו כעת אתרוג כשר, ואם ימתין ישיג אתרוג מהודר - ויש בזה שלוש דעות {{מקור|שדי חמד ח"ג ל-קמא-ו}}: | '''זריזים מקדימים למצוות''' (שיהוי מצווה לא משהינן) - נחלקו הפוסקים מה עדיף: הידור מצווה, או זריזות למצווה. כגון שיש לו כעת אתרוג כשר, ואם ימתין ישיג אתרוג מהודר - ויש בזה שלוש דעות {{מקור|(שדי חמד ח"ג ל-קמא-ו)}}: | ||
@ הידור מצווה עדיף, וימתין לאתרוג המהודר. | @ הידור מצווה עדיף, וימתין לאתרוג המהודר. | ||
@ זריזים עדיף, ויטול מייד את האתרוג הכשר. | @ זריזים עדיף, ויטול מייד את האתרוג הכשר. | ||
@ תלוי כמה זמן יצטרך להמתין לאתרוג המהודר - אם הוא זמן מועט ימתין, ואם הוא זמן מרובה יטול מייד את האתרוג הכשר. | @ תלוי כמה זמן יצטרך להמתין לאתרוג המהודר - אם הוא זמן מועט ימתין, ואם הוא זמן מרובה יטול מייד את האתרוג הכשר. | ||
'''המזיק אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור|קיג}} שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר {{מקור|משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא}}. | '''המזיק אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור|(קיג)}} שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר {{מקור|(משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא)}}. | ||
[[קטגוריה:כללי מצוות]] | [[קטגוריה:כללי מצוות]] | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] |
עריכות