156
עריכות
שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארכיון 1: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת פסיקה
| שורה 465: | שורה 465: | ||
2. לגבי הוספת "ההלכה" אחרי "הַפְּסָק": אם תעיין בהיסטוריה של דף הערך (למשל בגירסאות הראשונות), תיווכח שבהתחלה באמת כתבתי "פסק ההלכה", ורק בגירסאות מאוחרות יותר שיניתי אל "הַפְּסָק", בגלל היתרון הטכני שיש ל"הַפְּסָק" - מבחינת הקומפקטיות של הניסוח והחיסכון במילים - מחד גיסא, שעה שמאידך גיסא אין אפשרות של טעות בפרשנות של המושג "הַפְּסָק" - שהרי אין מדובר כאן במאמר בויקיפדיה (שבה יש אפשרות לפרש את "הַפְּסָק" במובן של פסק בית משפט) - אלא מדובר כאן במאמר בויקישיבה בתוך משפט המדבר במפורש על "רב פוסק" אשר "מוציא את הַפְּסָק מתוך מקורות הפסיקה", כך שאין שום אפשרות אחרת של פרשנות, פרט אל "פסק ההלכה". | 2. לגבי הוספת "ההלכה" אחרי "הַפְּסָק": אם תעיין בהיסטוריה של דף הערך (למשל בגירסאות הראשונות), תיווכח שבהתחלה באמת כתבתי "פסק ההלכה", ורק בגירסאות מאוחרות יותר שיניתי אל "הַפְּסָק", בגלל היתרון הטכני שיש ל"הַפְּסָק" - מבחינת הקומפקטיות של הניסוח והחיסכון במילים - מחד גיסא, שעה שמאידך גיסא אין אפשרות של טעות בפרשנות של המושג "הַפְּסָק" - שהרי אין מדובר כאן במאמר בויקיפדיה (שבה יש אפשרות לפרש את "הַפְּסָק" במובן של פסק בית משפט) - אלא מדובר כאן במאמר בויקישיבה בתוך משפט המדבר במפורש על "רב פוסק" אשר "מוציא את הַפְּסָק מתוך מקורות הפסיקה", כך שאין שום אפשרות אחרת של פרשנות, פרט אל "פסק ההלכה". | ||
:על אף כל האמור לעיל, אני ניטרלי לגבי ההחלפה של "הַפְּסַק" ב"פְּסַק ההלכה". כלומר, אינני מתנגד, למרות שגם אינני תומך. למה אני ניטרלי? כי כאמור, לפי ההקשר שם, "הַפְּסָק" זה היינו הך כמו "פסק ההלכה", וממילא אין שום יתרון עקרוני של אחת החלופות על פני רעותה (בעוד שהיתרון שיש ב"הַפְּסָק" - בגלל קומפקטיות הניסוח - אינו עקרוני אלא טכני), כך שבשורה התחתונה: החלפת "הַפְּסָק" - ב"פסק ההלכה" - אינה פוגעת בפרשנות, ולכן אינני מתנגד עקרונית להחלפה זו. מאידך גיסא, אם "פסק ההלכה" מצטלצל לך יותר, ולי זה לא משנה '''עקרונית''', אז ברור שגם אין סיבה שאתנגד-'''מעשית''' אל העדפה של ביטוי שמצטלצל לך יותר | :על אף כל האמור לעיל, אני ניטרלי לגבי ההחלפה של "הַפְּסַק" ב"פְּסַק ההלכה". כלומר, אינני מתנגד, למרות שגם אינני תומך. למה אני ניטרלי? כי כאמור, לפי ההקשר שם, "הַפְּסָק" זה היינו הך כמו "פסק ההלכה", וממילא אין שום יתרון עקרוני של אחת החלופות על פני רעותה (בעוד שהיתרון שיש ב"הַפְּסָק" - בגלל קומפקטיות הניסוח - אינו עקרוני אלא טכני), כך שבשורה התחתונה: החלפת "הַפְּסָק" - ב"פסק ההלכה" - אינה פוגעת בפרשנות, ולכן אינני מתנגד עקרונית להחלפה זו. מאידך גיסא, אם "פסק ההלכה" מצטלצל לך יותר, ולי זה לא משנה '''עקרונית''', אז ברור שגם אין סיבה שאתנגד-'''מעשית''' אל העדפה של ביטוי שמצטלצל לך יותר ושכלפיו אין לי התנגדות '''עקרונית''' כאמור. | ||
3. כשלעצמי, העדפתי את "דהיום" על פני "בן ימינו", בגלל קומפקטיות הניסוח והחיסכון במילים. עם זאת, אני ניטרלי לגבי ההחלפה של "דהיום" ב"בן ימינו". כלומר, אינני מתנגד, למרות שגם אינני תומך. למה אני ניטרלי? כי "דהיום" זה היינו הך כמו "בן ימינו", וממילא אין שום יתרון עקרוני של אחת החלופות על פני רעותה (בעוד שהיתרון שיש ב"דהיום" - בגלל קומפקטיות הניסוח - אינו עקרוני אלא טכני), כך שבשורה התחתונה: החלפת "דהיום" - ב"בן ימינו" - אינה פוגעת בפרשנות, ולכן אינני מתנגד עקרונית להחלפה זו. מאידך גיסא, אם "בן ימינו" מצטלצל לך יותר, ולי זה לא משנה '''עקרונית''', אז ברור שגם אין סיבה שאתנגד '''מעשית''' אל העדפה של ביטוי שמצטלצל לך יותר | 3. כשלעצמי, העדפתי את "דהיום" על פני "בן ימינו", בגלל קומפקטיות הניסוח והחיסכון במילים. עם זאת, אני ניטרלי לגבי ההחלפה של "דהיום" ב"בן ימינו". כלומר, אינני מתנגד, למרות שגם אינני תומך. למה אני ניטרלי? כי "דהיום" זה היינו הך כמו "בן ימינו", וממילא אין שום יתרון עקרוני של אחת החלופות על פני רעותה (בעוד שהיתרון שיש ב"דהיום" - בגלל קומפקטיות הניסוח - אינו עקרוני אלא טכני), כך שבשורה התחתונה: החלפת "דהיום" - ב"בן ימינו" - אינה פוגעת בפרשנות, ולכן אינני מתנגד עקרונית להחלפה זו. מאידך גיסא, אם "בן ימינו" מצטלצל לך יותר, ולי זה לא משנה '''עקרונית''', אז ברור שגם אין סיבה שאתנגד '''מעשית''' אל העדפה של ביטוי שמצטלצל לך יותר ושכלפיו אין לי התנגדות '''עקרונית''' כאמור. | ||
4. לגבי ההחלפה של "'''ש'''לפיה" ב"לפיה": באופן כללי - ומבלי להיכנס ליותר מידי פרטים דקדוקיים טכניים - ניתן לומר, כי הנטייה של חלק מדוברי העברית הישראלית - להשמיט את "שין הזיקה" (כגון לומר: "האיש אותו אני רואה" - במקום הניסוח התיקני: "האיש שאותו אני רואה"), היא השפעה (עקיפה) משפות אירופאיות, ובמיוחד מהאנגלית ('''ש'''בה אומרים "according to which" במקום להגיד "that according to which"). שים לב כי: נטיה זו של חלק מהישראלים אל דרכה של הלועזית, לא רק שמנוגדת לכללי התחביר העברי של לשון חז"ל - '''ש'''בו לא משמיטים את "ש" הזיקה (למשל בסנהדרין פו ע"ב: "בית הדין הגדול שבלישכת הגזית - שממנו יוצא תורה לכל ישראל", ולא: "בית הדין הגדול שבלישכת הגזית - ממנו יוצא תורה לכל ישראל"), אלא היא אף מנוגדת לכללי התחביר העברי האותנטי התנכי - שגם בו לא משמיטים את מילת הזיקה (אשר אגב מופיעה בדרך כלל בתנ"ך בתור "אשר" - שזה כמובן היינו הך כמו "ש"): למשל, "וכל רומש על הארץ - אשר בו נפש חיה", ולא: "וכל רומש על הארץ - בו נפש חיה"; וכיוצא בזה: "לשחת כל בשר - אשר בו רוח חיים", ולא: "לשחת כל בשר - בו רוח חיים"; וכדומה. | 4. לגבי ההחלפה של "'''ש'''לפיה" ב"לפיה": באופן כללי - ומבלי להיכנס ליותר מידי פרטים דקדוקיים טכניים - ניתן לומר, כי הנטייה של חלק מדוברי העברית הישראלית - להשמיט את "שין הזיקה" (כגון לומר: "האיש אותו אני רואה" - במקום הניסוח התיקני: "האיש שאותו אני רואה"), היא השפעה (עקיפה) משפות אירופאיות, ובמיוחד מהאנגלית ('''ש'''בה אומרים "according to which" במקום להגיד "that according to which"). שים לב כי: נטיה זו של חלק מהישראלים אל דרכה של הלועזית, לא רק שמנוגדת לכללי התחביר העברי של לשון חז"ל - '''ש'''בו לא משמיטים את "ש" הזיקה (למשל בסנהדרין פו ע"ב: "בית הדין הגדול שבלישכת הגזית - שממנו יוצא תורה לכל ישראל", ולא: "בית הדין הגדול שבלישכת הגזית - ממנו יוצא תורה לכל ישראל"), אלא היא אף מנוגדת לכללי התחביר העברי האותנטי התנכי - שגם בו לא משמיטים את מילת הזיקה (אשר אגב מופיעה בדרך כלל בתנ"ך בתור "אשר" - שזה כמובן היינו הך כמו "ש"): למשל, "וכל רומש על הארץ - אשר בו נפש חיה", ולא: "וכל רומש על הארץ - בו נפש חיה"; וכיוצא בזה: "לשחת כל בשר - אשר בו רוח חיים", ולא: "לשחת כל בשר - בו רוח חיים"; וכדומה. | ||