156
עריכות
שיטת פסיקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
התאמת הערך לשינויים האחרונים
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(התאמת הערך לשינויים האחרונים) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==הבדלים בין שיטות פסיקה== | ==הבדלים בין שיטות פסיקה== | ||
השאלות המרכזיות, אשר - בסוגית הכרעתן - מתגלים הבדלים מעשיים בין שיטות הפסיקה, הן: | |||
*שאלת '''המקורות''' (הכתובים) של הפסיקה: למשל, מהי - בעיני הפוסק בן ימינו - מידת תוקפו וסמכותו של פסק קודם, שנתגלה רק לאחרונה בכתבי יד של [[גאונים]] או של [[ראשונים]] - ואשר לא היה לנגד עיני ה[[אחרונים]]; והאם - כאשר לא עולה ביד הפוסק להכריע את הדין מדברי הפוסקים הקודמים - מרשה לעצמו הפוסק בן ימינו (כדרכם של הגאונים ושל הראשונים) לפסוק מה[[תלמוד]] לבדו ([[תלמוד בבלי|בבלי]] או אף [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]), והאם אף ממקורות הלכתיים אחרים של חז"ל ([[תוספתא]], מדרשי הלכה), והאם אף מתוך ה"[[אגדה|אגדתא]]"; והאם - כאשר לא עולה ביד הפוסק להכריע את הדין מדברי חז"ל ומספרי הפוסקים - מרשה לעצמו הפוסק בן ימינו (כדרכם של חז"ל) לפסוק מהחומש (בין ישירות, ובין למשל ע"י מידות שהתורה נדרשת בהן - כגון ע"י קל וחומר וכדומה). | *שאלת '''המקורות''' (הכתובים) של הפסיקה: למשל, מהי - בעיני הפוסק בן ימינו - מידת תוקפו וסמכותו של פסק קודם, שנתגלה רק לאחרונה בכתבי יד של [[גאונים]] או של [[ראשונים]] - ואשר לא היה לנגד עיני ה[[אחרונים]]; והאם - כאשר לא עולה ביד הפוסק להכריע את הדין מדברי הפוסקים הקודמים - מרשה לעצמו הפוסק בן ימינו (כדרכם של הגאונים ושל הראשונים) לפסוק מה[[תלמוד]] לבדו ([[תלמוד בבלי|בבלי]] או אף [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]), והאם אף ממקורות הלכתיים אחרים של חז"ל ([[תוספתא]], מדרשי הלכה), והאם אף מתוך ה"[[אגדה|אגדתא]]"; והאם - כאשר לא עולה ביד הפוסק להכריע את הדין מדברי חז"ל ומספרי הפוסקים - מרשה לעצמו הפוסק בן ימינו (כדרכם של חז"ל) לפסוק מהחומש (בין ישירות, ובין למשל ע"י מידות שהתורה נדרשת בהן - כגון ע"י קל וחומר וכדומה). | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==שיטות פסיקה של חז"ל== | ==שיטות פסיקה של חז"ל== | ||
בתקופת התנאים, שיטות הפסיקה נבדלו - בראש ובראשונה - בדרך פרשנות הכתובים, ובמיוחד: ביחס למידות שהתורה נדרשת בהן; למשל: לא הרי שיטת הפסיקה של [[רבי עקיבא]] - שמבוססת על שבע מידות שהתורה נדרשת בהן, כהרי שיטת הפסיקה של [[רבי ישמעאל]] - שמבוססת על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, כהרי שיטת הפסיקה של [[רבי יוסי הגלילי]] - שמבוססת על ל"ו מידות שהתורה נדרשת בהן. | בתקופת התנאים, שיטות הפסיקה נבדלו - בראש ובראשונה - בדרך פרשנות הכתובים, ובמיוחד: ביחס למידות שהתורה נדרשת בהן; למשל: לא הרי שיטת הפסיקה של [[רבי עקיבא]] - שמבוססת על שבע מידות שהתורה נדרשת בהן, כהרי שיטת הפסיקה של [[רבי ישמעאל]] - שמבוססת על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, כהרי שיטת הפסיקה של [[רבי יוסי הגלילי]] - שמבוססת על ל"ו מידות שהתורה נדרשת בהן. | ||
מאידך: לא הרי שיטת הפסיקה של [[חז"ל]], כהרי שיטת הפסיקה של | מאידך: לא הרי שיטת הפסיקה של [[חז"ל]], כהרי שיטת הפסיקה של אלו שבאו בעקבות חז"ל. זו של חז"ל, מבוססת בעיקר על מידות שהתורה נדרשת בהן, על [[אסמכתא|אסמכתאות]] מהכתובים, על [[סברא|סברות]] תלמודיות, על אוקימתות במשניות ובברייתות, ועל כללי הכרעת מחלוקות שבין תנאים; בעוד אשר שיטת הפסיקה של הפוסקים המאוחרים יותר, נזקקת למשל להכרעת מחלוקות שבין פוסקי דורות קודמים, וכדומה. | ||
==שיטות פסיקה של הגאונים== | ==שיטות פסיקה של הגאונים== | ||