שיטת פסיקה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 628 בתים ,  16 במאי 2012
(התאמת הערך לשינויים האחרונים)
שורה 66: שורה 66:
| תושב"ע, כל הפוסקים לדורותיהם - ובראשם: שולחן ערוך.
| תושב"ע, כל הפוסקים לדורותיהם - ובראשם: שולחן ערוך.
| מתנגד לפסיקה המתבססת על "פילפול". תומך - בראש ובראשונה - בפסיקה דדוקטיבית, או אף אינדוקטיבית - ובלבד שתתבסס על "דימוי דבר לדבר לפי סברה ישרה" [להוציא "סברת-כרס" שרירותית או דחוקה או מפולפלת]. מוחה כנגד אלו, אשר מתחשבים רק בדברי הפוסקים הראשונים, ואשר מתעלמים מטענותיהם של פוסקים אחרונים; כִּכְלל, בפסיקתו מופגנת בקיאות מפליגה בכל סיפרות הפסיקה לדורותיה, תוך השתדלות מירבית להתיחס לכלל דברי הפוסקים - כולל האחרונים ואחרוני-האחרונים, שבפסיקותיהם (ככל שלא נדחו על ידיו) הוא משתמש בעיקר כ"סניף" וכתוספת - לאישוש מסקנותיו שלו - שאותן הוא משתית בעיקר על פסיקת שולחן ערוך; זאת לאור דרכו הכללית שאותה ניסח בשתי אימרות-כנף שלו: "לכו [בני-ספרד] אל [[רבי יוסף קארו|יוסף [קארו]]] - אשר יאמר לכם תעשו" (כפאראפרזה על בראשית מא נה), "ובני ישראל [שבאשכנז] - יוצאים ביד [[רבי משה איסרליש|רמ"א]]" (כפאראפרזה על שמות יד ח); בִּפְרָט, מעדיף (שלא כמו [[הרב מרדכי אליהו]]) את פיסקי שולחן ערוך (ואת שיטת פסיקת שולחן ערוך כפי שפורטה בהקדמת שולחן ערוך) - אפילו על פני פיסקיהם של [[רבי יצחק לוריא]] (האר"י) ושל המקובלים (אם כי לא על פני פיסקי ה[[זוהר]]; זאת עקב דברי מחבר שולחן ערוך עצמו בבית יוסף), ומעדיף (שלא כמו [[הרב בן ציון אבא שאול]]) את פיסקי שולחן ערוך - על פני מנהג המאוחר לשולחן ערוך (אם כי לא על פני מנהג המוקדם לשולחן ערוך; זאת עקב גילוי דעת של מחבר שולחן ערוך עצמו). חורג מפיסקי שולחן ערוך רק באותם תנאים נדירים ומוגדרים, שצויינו - על ידי [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] - בתור כאלו המצדיקים חריגה כזו; למשל: משתמש (שלא כמו [[הרב בן ציון אבא שאול]]) בַּכּלל: "אילו מחברי שולחן ערוך היה יודעים שכך פסקו ראשונים - היו מחברי שולחן ערוך חוזרים בהם", וּבַכּלל: "אילו מחבר שולחן ערוך היה מתכוון לחלוק על פסיקת הראשונים - שאותה ציין בבית יוסף ושכנגדה פָּסַק שם - היה פוסק נגדה גם בשולחן ערוך". כִּכְלל, מערכת "כללי הפסיקה" אצלו - מפותחת ביותר; במיוחד, דומיננטי אצלו מאד (שלא כמו אצל מרבית פוסקי דורו) - השימוש ב"כללי הספיקות", ובראשם הכללים: "ספק אחד בדאוריתא - לחומרא (מדאוריתא - במצוות עשה, ומדרבנן - באיסורי לא תעשה)"; "ספק ספיקא להקל (בדאוריתא וכל שכן בדרבנן) - לקולא"; "ספק ספיקא להחמיר (וכל שכן ספק אחד) בדרבנן - לקולא"; "ספק ברכות - להקל, אפילו נגד פסק שולחן ערוך"; "במחלוקת בדיני קידושין וגיטין, יש לנקוט כדעת הפוסקים המחמירים נגד שולחן ערוך"; ועוד. נחשב בציבור הכללי כפוסק "מקל", יחסית לפוסקי דורו. נחשב בקרב תלמידיו כמייצג מובהק של הגישה השוללת כל התחשבות בשיקולים חוץ-הילכתיים, בין לקולא בין לחומרא.
| מתנגד לפסיקה המתבססת על "פילפול". תומך - בראש ובראשונה - בפסיקה דדוקטיבית, או אף אינדוקטיבית - ובלבד שתתבסס על "דימוי דבר לדבר לפי סברה ישרה" [להוציא "סברת-כרס" שרירותית או דחוקה או מפולפלת]. מוחה כנגד אלו, אשר מתחשבים רק בדברי הפוסקים הראשונים, ואשר מתעלמים מטענותיהם של פוסקים אחרונים; כִּכְלל, בפסיקתו מופגנת בקיאות מפליגה בכל סיפרות הפסיקה לדורותיה, תוך השתדלות מירבית להתיחס לכלל דברי הפוסקים - כולל האחרונים ואחרוני-האחרונים, שבפסיקותיהם (ככל שלא נדחו על ידיו) הוא משתמש בעיקר כ"סניף" וכתוספת - לאישוש מסקנותיו שלו - שאותן הוא משתית בעיקר על פסיקת שולחן ערוך; זאת לאור דרכו הכללית שאותה ניסח בשתי אימרות-כנף שלו: "לכו [בני-ספרד] אל [[רבי יוסף קארו|יוסף [קארו]]] - אשר יאמר לכם תעשו" (כפאראפרזה על בראשית מא נה), "ובני ישראל [שבאשכנז] - יוצאים ביד [[רבי משה איסרליש|רמ"א]]" (כפאראפרזה על שמות יד ח); בִּפְרָט, מעדיף (שלא כמו [[הרב מרדכי אליהו]]) את פיסקי שולחן ערוך (ואת שיטת פסיקת שולחן ערוך כפי שפורטה בהקדמת שולחן ערוך) - אפילו על פני פיסקיהם של [[רבי יצחק לוריא]] (האר"י) ושל המקובלים (אם כי לא על פני פיסקי ה[[זוהר]]; זאת עקב דברי מחבר שולחן ערוך עצמו בבית יוסף), ומעדיף (שלא כמו [[הרב בן ציון אבא שאול]]) את פיסקי שולחן ערוך - על פני מנהג המאוחר לשולחן ערוך (אם כי לא על פני מנהג המוקדם לשולחן ערוך; זאת עקב גילוי דעת של מחבר שולחן ערוך עצמו). חורג מפיסקי שולחן ערוך רק באותם תנאים נדירים ומוגדרים, שצויינו - על ידי [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] - בתור כאלו המצדיקים חריגה כזו; למשל: משתמש (שלא כמו [[הרב בן ציון אבא שאול]]) בַּכּלל: "אילו מחברי שולחן ערוך היה יודעים שכך פסקו ראשונים - היו מחברי שולחן ערוך חוזרים בהם", וּבַכּלל: "אילו מחבר שולחן ערוך היה מתכוון לחלוק על פסיקת הראשונים - שאותה ציין בבית יוסף ושכנגדה פָּסַק שם - היה פוסק נגדה גם בשולחן ערוך". כִּכְלל, מערכת "כללי הפסיקה" אצלו - מפותחת ביותר; במיוחד, דומיננטי אצלו מאד (שלא כמו אצל מרבית פוסקי דורו) - השימוש ב"כללי הספיקות", ובראשם הכללים: "ספק אחד בדאוריתא - לחומרא (מדאוריתא - במצוות עשה, ומדרבנן - באיסורי לא תעשה)"; "ספק ספיקא להקל (בדאוריתא וכל שכן בדרבנן) - לקולא"; "ספק ספיקא להחמיר (וכל שכן ספק אחד) בדרבנן - לקולא"; "ספק ברכות - להקל, אפילו נגד פסק שולחן ערוך"; "במחלוקת בדיני קידושין וגיטין, יש לנקוט כדעת הפוסקים המחמירים נגד שולחן ערוך"; ועוד. נחשב בציבור הכללי כפוסק "מקל", יחסית לפוסקי דורו. נחשב בקרב תלמידיו כמייצג מובהק של הגישה השוללת כל התחשבות בשיקולים חוץ-הילכתיים, בין לקולא בין לחומרא.
|-
| [[הרב יוסף קאפח]]
| [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] ושאר כתבי הרמב"ם, מנהג תימן.
| פסיקתו נשענת כמעט לחלוטין על פסקי הרמב"ם ביד החזקה ובשאר כתביו, ולדעתו הוא הפוסק המרכזי עליו בני תימן צריכים להישען. רק במקרים חריגים הוא פוסק כנגד דעת הרמב"ם, כאשר באפון מובהק ומוחלט מנהג תימן הקדום היה שונה מהרמב"ם. פסיקתו מתנגדת לשימוש במקורות [[קבלה|קבליים]] לפסיקת ההלכה.
|-
|}
|}


[[קטגוריה:פוסקים|*]]
[[קטגוריה:פוסקים|*]]
15,330

עריכות

תפריט ניווט