אחשוורוש: הבדלים בין גרסאות בדף

התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור|ירמיהו כט י|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלטשצאר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור|בבלי מגילה יא ב|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור|בבלי מגילה יט א|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור|בבלי מגילה יב א$שם יב א|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור|שם|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.