יריחו: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר כיבוש העיר, קלל יהושע את את מי שיבנה את יריחו: "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" {{מקור|יהושע ו כו|כן}}, כפי שאכן קרה לחיאל בית-האלי (ראה לקמן). פירושים שונים ניתנו לקללה זו. על פי [[רד"ק]], הואיל והיתה זו העיר הראשונה שכבשו ישראל, יש להשאירה כ[[תרומה]] {{מקור|רד"ק יהושע ו יז$ו יז|כן}}. ה[[רמב"ם]] הסביר, שהטעם הוא על מנת שחורבות העיר ישארו כעדות ל[[נס]] שהתרחש, שהחומות לא נפלו כבכל מלחמה רגילה אלא שקעו באדמה במקומן {{מקור|מורה נבוכים חלק שלישי נ|כן}}  

כשחלקו את ארץ ישראל לשבטים, היוותה יריחו נקודת גבול בין [[נחלת שבט בנימין]] ל[[נחלת שבט אפרים]]<ref>ב{{מקור|יהושע טז ז}} מוזכרת יריחו כקצהּ הדרומי-מזרחי של נחלת בני יוסף, שנפלה בחלקו של אפרים, וב{{מקור|יהושע יח יב$פרק יח פב' יב}} מוזכרת העיר כקצהּ של נחלת שבט בנימין. </ref>, אך בפועל היתה בתחומו של בנימין {{מקור|יהושע יח כא}}.  

לאחר מכן, חיו מבני ישראל בעיר, ואף היו בה נביאים<ref>ב{{מקור|מלכים ב ב ה}} מוזכרים "בני הנביאים אשר ביריחו".</ref>. ביריחו השיבו חיילי ישראל את השביה ששבו מחיילי [[ממלכת יהודה|יהודה]] במלחמת [[אחז בן יותם|אחז]] עם [[פקח בן רמליהו]], לאחר ש[[עודד הנביא]] הורה להם להשיב את השביה {{מקור|דברי הימים ב כח טו|כן}}. ביריחו עברו [[אליהו הנביא]] ו[[אלישע הנביא]] בדרכם לירדן, שם עלה אליהו בסערה השמים. בחזרתו מן הירדן, באו אליו בני הנביאים אשר בעיר בתלונה כי המים בעיר אינם ראויים לשתיה. אלישע הטיב את המים על ידי נס כשהשליך לתוכם [[מלח]].  

==שבחה==