פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מג כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
מי שנמסרה להם עדות במדינה אחת וכתבו העדים במדינה אחרת, אין מזכירים בשטר מקום שנמסרה בו העדות, אלא מקום שכתבו בו חתימת ידם (ב"ב קעב,א). ודוקא כשאין כותבים זמן הקנין, וכותבים זמן הכתיבה; אבל אם זוכרים זמן הקנין, וכותבים אותו, אז יכתבו המקום שנעשה הקניןא, שאם יכתבו מקום הכתיבה, נמצאו משקרים, ופסולב (שו"ת רמב"ן). וכשכותבים מקום הכתיבה, כותבים כך: אמר לנו פלוני, וכתבנו במקום פלוני. אבל כשכותבים מקום שנמסרו הדברים, כותבים: אמר לנו פלוני, או: קנינו מפלוני במקום פלוני וכתבנו וחתמנו ומסרנו לפלוני (רשב"א).
א. הזכיר את זמן הקנין: סמ"ע – הרבה גאונים כתבו שבמקרה זה יכתוב בשטר את שני המקומות – מקום הקנין ומקום המסירה, ולא יסתפק במקום הקנין כדברי הרמב"ן.
ב. פסול: הש"ך כתב שהעיקר כרש"י ודעימיה שבדיעבד אין השטר נפסל אלא זו רק עצה טובה. וכתב שכן משמע מהרמ"ה שבסעיף הבא, כיוון שאם פסול היה לרמ"ה לומר שבמקרה שהמטבע משתנה עליו לכתוב גם את מקום הקנין וגם את מקום המסירה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.