פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו יד
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
אם אין מכירים לא חתימת העדים ולא חתימת דייני הקיום, ואחד מעידי השטר מעיד על כתב ידו, ושני עדים מעידים על חתימת אחד מהדיינים, או הדיין בעצמו ואחר עמוא מעיד על כתב ידו, אינו מועיל, דמאי דמסהיד האי לא מסהיד האי (כתובות כא,א), העד מעיד על מנה שבשטר והדיין מעיד על חתימת העדים (רא"ש). (וכן אם נתקיים כתב הסופר ועד אחד, לא הוי קיוםב) (ב"י בשם ר"י נ"ב ת"ה).
א. אחר עימו: ש"ך - הב"י דייק מהרא"ש ומהטור שכתבו "ואחר עימו", שדיין לבדו אינו נאמן להעיד על חתימתו, וקשה הרי בסע' טו נפסק שדיין נאמן לבדו, וצ"ל שחילק בין אם שני הדיינים מעידים שאז מספיק שכל אחד יעיד על חתימתו לבין אם רק אחד מהדיינים מעיד, שאז צריך עד נוסף על חתימתו, אך מסע' טז מוכח שגם במקרה זה דיין נאמן לבדו, ונראה שהשו"ע חזר בו מדבריו בב"י, וא"כ מה שנאמר כאן "אחר עימו" זה רק לרבותא שבמקרה שלנו אפי' בצרוף עד נוסף אינו מועיל.
ב. הסמ"ע כתב בשם רי"ו שמ"מ גובה מבני חורין, והש"ך דחה שהסופר אינו עד וא"כ אין כאן שני עדים, וכתב שרי"ו עוסק במקרה שהסופר מעיד בע"פ.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.