פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו לב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לב[עריכה]
(ל' רמב"ם שם דין ז' וע' פרישה סס"ק פ"ה ופ"ז). הרחיק הקיום מהשטר שטה או ב' שיטין או יותר, ומילא כל הריוח שריטות דיו, כשר, שהרי אינו יכול לזייף; ואין חוששין לב"ד שקיימו קיום על השריטות, אלא על גופו של שטר (רמב"ם). ויש אומרים שחוששין לכך (רי"ף ורא"ש לדעת הב"י).
רווח מטוייט: רמב"ם: ר' יוחנן אינו חולק על רב לגבי מטויט ומודה שאין לחשוש שבי"ד חתמו על הטיוט. הם נחלקו רק לגבי שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת, או שאפילו בכך לא נחלקו אלא שרב עסק במטויט ור' יוחנן באינו מטויט.
ב"י ברי"ף וברא"ש: ר' יוחנן חולק על רב וסובר שחוששים שבי"ד חתמו על הטיוט. הב"י דייק כן מכך שלא הביאו בכלל את כל המשא ומתן של הגמרא בדברי רב. התוס' הביאו את שני הפרושים.
סמ"ע וש"ך ברי"ף וברא"ש: הרי"ף והרא"ש אינם חולקים על הרמב"ם. הש"ך כותב שיש להסביר את כל הסוגיא באופן שונה מהרשב"ם. עדים חתמי אטיוטא פרושו שהעדים חתומים מיד לאחר הטיוט, וא"כ יש לחשוש שהיה כתוב שם איזה תנאי או דבר לחובת מחזיק השטר ולכן מחקו (לדעת הש"ך מדובר במילוי דיו ולא רק בשריטות), אולם הדיינים אינם חותמים מיד לאחר השטר אלא הם כותבים הקיום וע"כ הם חותמים, וא"כ אין חשש שהיה כתוב שם איזה תנאי וכד'. לפי"ז כל הפלפול של הגמרא אינו נפק"מ להלכה, כיוון שלא עולים ממנו חידושים אלא רק דברים הפשוטים מסברא, ולכן הרי"ף והרא"ש לא נזקקו להביא את הדברים.
שו"ע: סתם כרמב"ם שאין חוששים וי"א כרי"ף (ע"פ הבנתו) שחוששים.
סמ"ע,ש"ך: כרמב"ם.
פי' מטוייט: ר"ת,רמב"ם: דוקא שמילא בשריטות, אך אם מילא הכל בדיו פסול שמא היה כתוב שם שטר ומחקו וכתב מעליו שטר אחר.
ש"ך: מילא הכל בדיו. וכתב שכן משמע מהרשב"ם. וביאר שאין חוששים שימחוק הכל ויכתוב מעליו שטר אחר, כיוון שחושש שיזהו הזיוף ואז יפסיד אף את השטר שמחק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.