פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט מו לה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לה[עריכה]
חתם בשטר עד שלא נעשה חתנו, ונעשה חתנו, הוא אינו יכול להעיד על כתב ידו, אבל אחרים מעידים שמכירים חתימתו, אפילו לא ראוהו עד שנעשה חתנוא (ב"ב קנט,א). ויש מי שאומר דהיינו דוקא כשהשטר יוצא מתחת יד אחר, אבל אם יוצא מתחת יד העדים, לאב (רי"ף).
א. הטעם הוא שאינו חשוד לזייף משום שפסול מצד קורבה, ופסול זה הוא גז"כ ולא מצד חשש משקר.
נוגע: נאות דשא – פסול משום חשש משקר, ולכן דינו כגזלן שיכולים עדים לקיים חתימתו רק אם נראה השטר קודם שנעשה נוגע. ראה בסיכום על סימן סו,כב אם פסול גם מצד קורבה.
ב. טעם הרי"ף הוא שלשיטתו כל זמן שהשטר תחת יד העדים לא אומרים כמאן דנחקרה לשום ענין.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.