פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נא ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
שטר שחתומים בו שני עדים בלבד, ונמצא עד אחד מהם קרוב או פסול, אע"פ שיש שם עידי מסירה, הרי הוא כחרס (רמב"ם). וי"א שדינו כשטר שאין חתום בו אלא עד אחד (בה"ג). הגה: והיינו דוקא בדרך שלא נתבטל כל העדות, וכמו שיתבאר בסמוך.
נמצא אחד משניהם פסול: מתיבות: עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.
בה"ג: בשטר לא אומרים שבטלה כולה, כיוון שתולים שהכשר לא ידע מחברו והשאיר רווח לעד נוסף, ואז בא הפסול וחתם.
רמב"ם: הריהו כחרס. הב"י הסבירו כמתיבות, אולם בבה"ב נטה יותר להסבירו כבה"ג. וכתב שהריהו כחרס לענין גבייה, אך לענין שבועה יכול לחייב שבועה.
שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כבה"ג.
ע"ש,סמ"ע: הסבירו את השו"ע שהבין ברמב"ם כהסברו בב"י שאינו מחייב שבועה.
ש"ך: הסבירו כהסברו בבה"ב שמחייב שבועה. וכתב בתחילה את הרמב"ם בסתם, והרמב"ם לא התייחס כלל לענין שבועה, ואז הוסיף את דברי הבה"ג שהתייחסו בפירוש לשבועה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.