פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט נד ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
אם כתוב בשובר: דינרין, סתם, מבטל כל שטר שיש לו עליו. אבל אם היה כתוב בו: כך וכך דינרין, ונמחק הסכום, ונשאר דינרים, או שכתוב הסכום על המחק ולא נתקיים, אין דנין בו אלא בפחות שבלשונות (בעה"ת בשם רמב"ן).
בעה"ת מבאר שאמנם לגבי שטר שכתוב בו דינרים סתם אנו אומרים שמיעוט רבים שניים ולכן בודאות אין לו לגבות יותר משני דינרים ואפילו תפיסה אינה מועילה (סי' מב,יב), אך זה בגלל שאומרים שהעדים יודעים שיד בעל השטר על התחתונה, ולכן ודאי אם היו יודעים שהלווה יותר משניים לא היו כותבים כך, אמנם בשובר הם יודעים שידו על העליונה, ולכן אנו אומרים להפך, שאולי ידעו שפרע הכל אלא שלא ידעו הסכום ולכן כתבו דינרים סתם. במקרה שנמחק לא אומרים שיד בעל השובר על העליונה אע"פ שהוא המוחזק, משום שחוששים שהוא ימחק בכוונה כדי להרוויח, ולכן במחק תמיד דנים לגרע את כוחו של האוחז בשטר המחוק (ראה ש"ך סי' מב,יב).
אם המלווה תפס: שו"ת רשב"א: תפיסתו מועילה.
דעת הרמב"ן: הגדו"ת הבין שהרמב"ן חולק, אמנם הש"ך מדייק מלשון הרמב"ן ובעה"ת שאנו אומרים כן (שאולי ידעו שפרע הכל) רק מספק, וא"כ גם לדעתם תפיסתו מועילה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.