פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט סו יז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט סו יז

סעיף יז[עריכה]

לוה שפרע ללוקח שמסר לו השטר, ולא כתב לו: קני לך איהו וכל שעבודיה, אינו חייב למוכר כלום, שאף על פי שאין המכר כלום, מכל מקום אם תפס הלוקח אין מוציאין מידו (ר"ת,רא"ש). הגה: ודוקא שלא כתב ליה: קני לך וכו', אבל אמר לו בעל פה. אבל אי לא אמר לו כן, אפילו תפס, מוציאין מידו (המגיד פרק כ"ה מהלכות מכירה ונימוקי יוסף פרק איזהו נשך). ויש מי שאומר דוקא שידע המוכר שגבאו הלוקח, דכיון שידע ושתק, מחל. אבל אם לא ידע המוכר, חוזר וגובה מבעל חוב, דאמר ליה: לא היה לך ליתן לו חובו עד שיראה לך שקנאו ממני כדין קניית שטר (רא"ש). (ואם אין הלוה יכול לשלם, אין המוכר יכול להוציא מן הלוקח כלום, הואיל ותפס) (ת"ה ס' שי"ג).

פרע ללוקח שקנה ללא כתיבה: ר"ת,שו"ע: כיוון שכבר תפס הלוקח אין מוציאין מידו. למדו זאת מב"מ סו,ב שאע"פ שסובר רב נחמן שא"א להקנות דשלב"ל מ"מ מודה שאם שמט ואכל אין מוציאין מידו.

מ"מ,רמ"א: דוקא כשאמר לו "איהו וכל שיעבודיה", אחרת גרע מדשלב"ל כיוון שלא מכר לו בכלל את השיעבוד אלא רק את הנייר, וחוזרים ומוציאין מידו.

רא"ש,שו"ע: דוקא אם ראה המוכר שפרעו ללוקח ושתק, שאז מוכח שמחל.

רמ"א: תנאי זה נצרך רק כדי לפטור את הלווה שלא יוכל המוכר לחזור ולגבות ממנו, אולם הלוקח נפטר אפילו כשהמוכר לא ראה. כך הבין הרמ"א את דברי תרוה"ד, והש"ך חלק על הבנתו.

ש"ך: גם הלוקח לא נפטר אם לא ראה המוכר[1], ומכיוון שהלווה חוזר וגובה ממנו, יכול גם המוכר לחזור ולגבות ממנו כשאין ללווה כסף מטעם שיעבודא דר' נתן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. לא מסתבר כלל לומר שכנגד הלווה לא הוי מכירה ונגד הלוקח הוי מכירה, ועוד שמהרא"ש מוכח שגם בפירות דקל מוציאין מידו אם לא ראה המוכר, וא"כ רואים בפרוש שגם נגד הלוקח לא הוי מכירה. והסמ"ע כתב ששם מדובר אפי' בלא ראה ובכל זאת אין מוציאין מידו, וא"כ דוקא משם יש להוכיח שלגבי הלוקח הוי מכירה בכל מקרה.