פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ע ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
אמר לו: אל תפרעני אלא בעדים, בין שאמר לו בשעת הלואה, בין שאמר לו אחר שהלוהו, צריך לפרעו בעדים. ואם אמר שפרעו שלא בעדים, אינו נאמןא (משנה בשבועות לח,ב ע"פ רמב"ם), והמלוה גובה ממנו בלא שבועה (טור). טען ואמר: כן עשיתי ופרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים, או מתו, הרי זה נאמן, ונשבע שבועת היסת ונפטרב (גי' הרמב"ם שם מא,ב). וכן אם אמר: אל תפרעני אלא בפני תלמיד חכם, או: בפני רופאים, ואמר: בפניהם פרעתיך ואותם עדים שפרעתיך בפניהם מתו או הלכו למדינת הים, הרי זה נאמן, ונשבע היסת ונפטר (ר"ח,רמב"ם).
א. אל תפרעני אלא בעדים:
משנה: מנה לי בידך, אמר לו הן, אל תתנהו לי אלא בעדים, למחר אמר לו תנהו לי, נתתיו לך חייב מפני שצריך ליתנו בעדים.
רמב"ן,רא"ש: צריך לתת בעדים רק אם המלווה דרש כן לפני שהלווה או לאחר ההלוואה כשהלווה הסכים לכך וקיבל עליו.
ר"י מיגש,רמב"ם,שו"ע: אף לאחר הלוואה למרות שלא הסכים הלווה. הר"ן מנמק שהטעם לכך אינו השתעבדות אלא שאנן סהדי שאם דרש ממנו לפרוע בעדים לא יפרע ללא עדים שמא ילעיזו עליו שלא פרע.
כשענה שרוצה לפורעו שלא בעדים: ר"ן: הבין בדעת הרמב"ם שבכל זאת צריך לפרוע בעדים (אפי' בכך יש אנן סהדי).
ש"ך: אינו צריך לפרוע בעדים. בכך אין אנן סהדי כיוון שיכול לומר שסמך על מחאתו, וכן מפשט המשנה משמע ששתק.
ב. פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו למד"ה:
רי"ף,ר"י מיגש: גורסים בדברי רב פפא בשם רבא שלהלכה אינו נאמן לטעון שפרע בפני פלוני ופלוני והלכו למד"ה.
רשב"א: גורס שנאמן אך מבאר שזה דוקא בטוען שהלכו למד"ה שמפחד לשקר ולטעון כך שמא יחזרו, אך אם אומר שהעדים מתו אינו נאמן. הר"ן כותב שיש מקום לחילוק בין טוען שמתו לטוען שהלכו למד"ה רק אם טעם החיוב הוא השתעבדות אולם לפי הטעם של אנן סהדי (הובא לעיל) אין מקום לחילוק זה, כיוון שסו"ס כל שטוען שפרע בפני עדים אין אנן סהדי כנגדו.
רמב"ם,רא"ש: גורסים שנאמן, ומבארים שנאמן בין בטוען שהלכו למד"ה בין בטוען שמתו. הרמב"ם כותב שמצא כן בגוילים ישנים מלפני חמש מאות שנה. הראשונים מקשים מדוע א"כ אינו נאמן לומר שפרע שלא בפני עדים במיגו שפרע בפניהם ומתו. הרא"ש מתרץ שאינו רוצה לטעון שמתו כיוון שאז יאמרו העולם שהוא משקר שכן הרוצה לשקר ירחיק עדיו. הר"ן לשיטתו לעיל שיסוד חוסר הנאמנות הוא אנן סהדי מתרץ שזהו מיגו במקום אנן סהדי.
שו"ע: פסק כרמב"ם וכרא"ש שנאמן בשני המקרים.
ש"ך: סובר כרי"ף, אך כתב שלמעשה כיוון שרבו החולקים והלווה מוחזק צ"ע. מפשט דברי רב אסי משמע שאינו נאמן לומר שהלכו למד"ה, ועל שמואל החולק הגמ' הקשתה, וא"כ ודאי יש לגרוס שלהלכה אינו נאמן.
פרעתיך בפני עדים והלכו למד"ה: רמ"ה,ש"ך – אינו נאמן, כיוון שאינו מייחד עדים מוכח שמשקר. הש"ך מסייג שאם יש רגליים לדבר שאינו יודע או ששכח מי היו העדים הריהו נאמן.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.