פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פא כד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כד[עריכה]
ראובן שאמר לשמעון: חייב אתה מנה ללוי, ואמר שמעון: כן, ואמר ראובן: אתם עדי, הוי הודאה; וכשיבא לוי לתובעו, אינו יכול לטעון לא טענת השטאה ולא טענת שלא להשביע, אעפ"י שלא בא ראובן בהרשאת לוי. ולא עוד אלא אפילו לא אמר ראובן: אתם עדי, אינו יכול לומר ללוי: משטה אני בך (בעה"ת בשם תשו' קמאי).
תבעו אחר, והודה ולא אמר אתם עדי:
תשובה קמאי,שו"ע: אינו יכול לטעון השטאה.
בעה"ת,ש"ך: יכול לטעון. בעה"ת לשיטתו שאפי' במודה מעצמו יכול לטעון השטאה. וכן שיטת הש"ך לעיל.
תוס': הודאה לאחר אינה הודאה כלל.
קצות: יכול לומר קים לי כתוס'.
השבעה במקרה זה: תשובה קמאי,סמ"ע: גם השבעה אינו יכול לטעון.
בעה"ת: יכול לטעון. בעה"ת לשיטתו שאפי' בתבעו יכול לטעון השבעה.
ש"ך: צ"ע, יתכן שדוקא כשתבעו בעצמו אינו יכול לטעון השבעה. וכתב הש"ך שכדי לקרב הדין אל הסברא, נראה לו להעמיד שמדובר שגם התובע היה שם בשעה שהאחר תבעו, ויש בכך חידוש לדעת הרא"ש הסובר שבד"כ יכול לטעון השבעה גם כשהודה בפני התובע, וא"כ עתה מתחדש שכאן שגם אחר תבעו, אינו יכול לטעון.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.