פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנד יד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנד יד

סעיף יד[עריכה]

הבא לפתוח ראשון בעלייה שכנגד עליית חבירו, לה"ר יונה אינו יכול לפתוח אלא עד חצי עלייתו, כדי שישאר השאר לכשנגדו. ולהרא"ש (שו"ת) ולהרשב"א (שו"ת) אין יכול חבירו לעכב עליו ולומר: היום או למחר אפתח ותעכב עלי, שר"ה הפקר הוא והראשון שפתח הוי כזוכה מהפקר.

סמ"ע – הוא זכה מהפקר לענין שחברו לא יוכל לעכב ולדרוש שיסתום וכן לא יהיה רשאי לפתוח חלונות כנגדו, אולם הוא כן יהיה רשאי לבנות כותל בחצרו, אע"פ שיאפיל על בעל החלון, וזוהי כוונת הרמ"א בסע' טז שהפותח לרה"ר אין לו חזקה. והטעם מבואר בתשובת הרא"ש, שאמנם זכה באור של רה"ר אך לא באור של חצר חברו, ולכן את אור החצר יכול חברו למנוע ממנו.

נתיבות – אין הכוונה שזוכה באויר רה"ר שיהיה שלו לעולם, שהרי אויר הוי דבר שאין בו ממש וא"א לקנותו, אלא שרשאי להשתמש באויר הפקר ולכן פתיחת החלון היא ברשות, וכיוון שכן אסור לחברו לפתוח כנגדו ולהזיקו. ולפי"ז אם נשרף ביתו ואז קדם השני ופתח חלון, הראשון איבד זכותו. וכן הדין ברפת ואוצר, שאם נשרף האוצר וקדם חברו ועשה רפת, שוב אינו רשאי לעשות אוצר.

יש לברר מדוע הוי כזוכה מההפקר, הרי אם היו בתיהם צמודים ללא רה"ר ביניהם, לא היה זוכה הפותח הראשון, וגם אם בזמן הפתיחה לא היה ניזוק חברו כגון שבשטחו היתה חורבה, מ"מ בשעה שיבנה אותה יוכל לדרוש מחברו לסתום החלון כמבואר בסעיף הבא. א"כ אצלנו, אמנם יש רה"ר ביניהם והוא זוכה באויר רה"ר, אך כיצד זוכה הוא גם בזכות לצפות לנצח לשטח חברו (הרי גם אם אין כרגע נזק, ראינו במקרה שבתיהם צמודים שבשעה שיבנה חורבתו יוכל לסלקו, וא"כ גם כאן נאמר כן)?

בשו"ת הרשב"א עונה ע"כ, שכיוון שהדבר הניזוק עוד לא קיים רשאי הוא להקדים ולזכות בכך כיוון שעושה זאת בתוך שלו, וכמו במקדים ועושה רפת בתוך ביתו, אף שמונע בכך משכנו לעשות אוצר בעלייתו. ובמקרה שבתיהם צמודים בכל זאת רשאי למונעו, בגלל שבשעה שפותח הוא נהנה מאוירו. אני מתקשה בדבריו כי לפי"ז יוצא לכאורה שמותר להקדים נזק אפי' של היזק ראייה כמו היש חולקין שהובאו ברמ"א בסעיף טז, ושם רעק"א כתב שלא מצינו מי שאומר כן במפורש. כמו"כ איני יודע אם זה יוסכם על הרא"ש, שפירש ברפת שדירה שאני.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.