פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנה לז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לז[עריכה]
עשן שאמרו, דוקא בעשן תדיר, כגון כבשונות של נחתומין ושל יוצרים וכיוצא בהן. אבל תנור שהיחיד אופה בו פת, וכן כירה, כיון דלא שהי קוטרא רובא דיומא, לאו תדיר הוא. (אבל אי שהי רובא דיומא, מקרי עשן תדיר ודינן כשל נחתומין ויוצרים) (בית יוסף ממשמעות דברי הרמ"ה). ואי חזא ושתק, מחל ושוב אינו יכול למחות. ומיהו לכתחלה מצי מעכב אפילו בעשן שאינו תדיר. (וי"א דבעשן שאינו תדיר, אפילו לכתחלה לא יוכל למחות) (פסקי מהרא"י סי' קל"ז), (וכן נראה לי להורותא). ועשן תדיר נמי דוקא היכא דמטי לרשותא דחבריה ברוח מצויה, אבל אי לא מטי ליה אלא ברוח שאינה מצויה, לא מחייב לסלוקי. ואפילו ברוח מצויה נמי, דוקא דמזיק לאינשי, אבל אי לא מזיק לאינשי, אף ע"ג דמטי לביתיה ומשחיר לאישיתיה (פירוש כותלו), אם ראה ושתק מחל, ושוב אינו יכול למחות. אבל לכתחלה, מצי מעכב (רמ"ה).
א. לכתחילה באינו תדיר: השו"ע פסק כרמ"ה שלכתחילה אפשר לעכב משום שהוא רב מפורסם, ואילו הרמ"א פסק כמהרא"י לפי שהוא בתרא וחכם. והש"ך הסכים עם השו"ע, וכתב שגם למהרא"י עצמו לא היה ברור לפסוק כפי שפסק. רעק"א פוסק כרמ"א מספק, וסובר שכיוון שעושה הכל בשלו ונחלקו כאן אם בכלל מקרי היזק, מותר לעשות כן לכתחילה, וכדבריו בסימן קנג,יא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.