פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנו ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
בני מבוי או בני חצר שנעשה א' מהם אומן, ולא מיחו בידו, שהרי הוחזק והיו העם נכנסים ויוצאין לקנות, (ושתקו, לא החזיק בדבר זה) ויש להם בכל עת לעכב ולומר: אין אנו יכולים לישן מקול הנכנסים והיוצאים, שהיזק זה הוא כמו העשן והאבק שאין להם חזקה (רמב"ם,רמב"ן,רשב"א).
כפי שכתבנו לעיל, הראשונים כתבו שדמי לקוטרא ואפי' חזקה אינה מועילה. לגבי בני מבוי, הרמב"ם והשו"ע לשיטתם שגם הם יכולים למחות, אמנם התוס', הרי"ף והרמ"א פסקו לעיל שרק בני אותה חצר יכולים למחות.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.