פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קס ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
שתי חצרות שקרקעית האחד גבוה מחבירו, צריך העליון לסייע לתחתון לבנות למטה (ו,ב), והתחתון צריך לסייע לעליון עד שיהיה גבוה ד' אמות מקרקע העליון ולמעלה. לפיכך יקציעו העפר מקרקע של עליונה שיעור עובי חצי הכותל, ובונין הכותל על קרקע שניהם עד שיהא גבוה ד' אמות מקרקע העליונה ולמעלהא (רא"ש,דלא כר"י ברצלוני). הגה: ואם החצר גבוה הרבה, או שהתחתון אינו רחב להביט בו מרחוק, ואפשר שבמחיצה מועטת יסתלק היזק ראיה שלו, סגי במחיצה שיראה לבני אדם שאינו מזיק עוד בראייתוב (טור בשם ה"ר יונה).
א. חצר הגבוהה מחברתה: כאן השו"ע הביא רק דעת הרא"ש שגם על התחתון לסייע עד ד' אמות מקרקעית החצר העליונה, ולא דעת ר"י ברצלוני שצריך לסייע רק עד ד' אמות מקרקעית התחתונה. הסמ"ע יישב שהשו"ע עוסק כאן כשההפרש ביניהם קטן מד' אמות, ומכיוון שיש היזק וחייב התחתון לסייע מודה ר"י ברצלוני שעליו לסייע כבר עד סוף הכותל, ולא נחלק אלא כשיש הפרש ד' אמות שאז אינו צריך לסייע כלל. הט"ז תמה על דבריו, והוא עצמו יישב שאכן נחלק גם כאן אך השו"ע הסתפק בהבאת דבריו לעיל משום שדבריו נאמרו על המקרה ההוא.
ב. הגר"א כתב שר' יונה זו דעה שלישית, בנוסף לדעת הרא"ש ודעת ר"י ברצלוני, ואילו הסמ"ע הבין שסובר כרא"ש, אלא שבחצר הסמוכה לגג כיוון שעליו יש שם מזיק ועל בעל החצר אין חייבוהו לעשות ד' אמות אע"פ שבחצר גבוהה מאוד אפי' בפחות מכך כבר אין נזק. אולם בחצר הסמוכה לחצר ששניהם שווים חייבוהו רק עד היכן שכבר אינו מזיק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.