פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעא ו
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
אחד מהשותפין שאמר לחבירו במקום שאין בו דין חלוקה או בדבר שאי אפשר שיחלוקו, כגון שפחה או כלי: מכור לי חלקך בכך וכך או קנה ממני חלקי כשער הזה, הדין עמו וכופין את הנתבע למכור לחבירו או לקנות ממנו. (אפי' אמר ליתן בו הרבה יותר מדמיו, צריך השני לקנות או למכורא) (טור בשם הרא"ש ומרדכי ספ"ק דב"ב והמגיד פ"א דשכנים וריב"ש סימן תפ"ג וב"י בשם הרמב"ם ותשובת רמב"ן סימן מ"ג ורש"י ותוס'). אבל אם אין התובע רוצה לקנות, או לא ימצא במה יקנה, אינו יכול לכוף את חבירו לקנות ממנו אפילו בשער הזול, שהרי חבירו יכול לומר לו: איני רוצה שאקנה אלא שאמכור. לפיכך שני אחים, אחד עני ואחד עשיר, שהניח להם אביהם מרחץ או בית הבד, עשאן האב לשכור, השכר לאמצע כל זמן שירצו לעמוד בשותפות. (ואין העשיר יכול לומר: השכר חלקך, דאין דרך לשכור דברים כאלו לחצאין, מה שאין כן בטרקלין) (המגיד). עשאן האב לעצמו, אין יכול לכוף אחיו לשכור אותם, אלא משתמשים בהם כדרך שנשתמש אביהםב, והרי עשיר אומר לעני: קח לך זיתים ובא ועשאם בבית הבד; קנה לך עבדים ויבואו וירחצו במרחץ. ואין העני כופה את העשיר לקנות חלקוג (ב"ב יג), אא"כ אמר לו: קנה ממני או מכור לי והריני לוה וקונה או מוכר לאחרים וקונה, הדין עמו (רמב"ם). הגה: וי"א דלא יוכל לומר: גוד או אגוד כשאין לו מעות רק צריך למכורד (חלקו) (טור בשם י"א מרדכי פ"ק דב"ב), ואין אדם יכול לומר לחבירו: גוד או אגוד בפחות משויו, דאם לא כן ידחוק העשיר את העני למכור את שלו פחות משויו (ב"י בשם הרמ"ה).
א. להעלות בדמיה: רש"י,ר"י,רמב"ם,רא"ש,שו"ע,רמ"א: רשאי. מוכח כן מלש' השו"ע שכתב "מכור לי חלקך בכך וכך", משמע שהוא קובע את המחיר ולא שמים בבי"ד.
רמ"ה,רמ"א: אך אינו רשאי לפחות בדמיה. בהערות על הטור מובא שברמ"ה לפנינו נאמר שרשאי לפחות.
ר' משה רוטנבורג: אם כל חצי שווה 200 והכל יחד שווה 350, יכול העשיר לכפות גא"א ב-175 (כיוון שעתה כל השדה בידו) אע"פ שגורם הפסד לעני שיכל למכור חלקו לבדו ב-200.
ריצב"א,רי"ד: אינו רשאי.
לדעת הרמב"ם והשו"ע התובע קוצץ הדמים, אולם לדעת רש"י הנתבע קוצץ הדמים (רש"י ביאר שהתובע אומר: קוץ וקנה לך או שאני אקוץ ואקנה). החת"ס כתב שאפשר שהנתבע יכול לומר קים לי כרש"י.
ב. עשאן האב לעצמו: רמב"ם,ר' יונה,שו"ע: הכל תלוי בדעת האב, ואם עשאן לעצמו אין היורשים יכולים לכוף זא"ז להשכירו.
ר"י: לא תלוי בדעת האב אלא אורחא דמילתא נקט וכל שיכולים להשכיר רשאים לכוף על כך.
להשכיר רק חלקו: מרדכי[1],נתיבות – אמנם כשעשאן האב לעצמו אין העני יכול לדרוש להשכיר הכל, אך אם מוצא להשכיר רק את חלקו רשאי, שהרי יכול למכור את חלקו, ומה לי למכור מה לי להשכיר.
ג. עני: רי"ף,רמב"ם,שו"ע: אינו יכול לתבוע גא"א מכיוון שאינו יכול להציע אגוד אלא רק גוד, אך עשיר יכול לתבוע מעני גא"א.
ר"ח[2]: גם עשיר אינו יכול לתבוע מעני.
ד. עני האומר גוד או אגוד ואמכור לאחר:
רמב"ם,שו"ע: רשאי לומר כן. הב"י כתב שנראה שהרא"ש חולק אך יתכן שמודה וכתב דבריו דוקא במקרה שם שהעני רצה להעלות בדמים ואמר או שתקני ביוקר או שאני אמכרנה לאחרים ביוקר (כיוון שע"י מכירת הכל ביחד אפשר למוכרו ביותר ממה ששווה כל חצי בפני עצמו). עיין בסעיף הבא, שכתב הנתיבות שיתכן שהרמב"ם והשו"ע כתבו שרשאי דוקא בעשיר ועני.
שו"ת רא"ש,רמ"א: אינו רשאי לומר כן, כיוון שרשאי לומר גא"א רק כשרוצה לקנות לתשמישו. ומסיים הרמ"א שיכול העני רק למכור חלקו, וביארו הסמ"ע שאמנם אינו יכול לומר אגוד עבור אחר שיקנה הכל אמנם רשאי למכור חלקו בשותפות לאחר, ואח"כ האחר יוכל לדרוש גא"א.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.