פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעא ח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעא ח

סעיף ח[עריכה]

אמר כל אחד מהם: איני מוכר אלא כל אחד מהם רוצה שיקנה חלק חבירו, או שאין אחד מהם רוצה לא לקנות חלק חבירו ולא למכור חלקו אלא ישארו שותפין, אם היה המקום עשוי לשכור שוכרין אותו וחולקים שכרו. הגה: ויוכל אחד לומר לחבירו: או שכרהו אתה בכך או אני אשכרהו בכך, כדינא דגוד או אגוד (ריב"ש סי' רכ"ז). וכל מקום שיכולין להשוות עצמם בדינא דגוד או אגוד, עדיף מחלוקות אלו^א. (טור והמגיד פ"א דשכנים ותשובת רשב"א סימן תתקנ"ו). ואם אין המקום עשוי לשכור, אם הוא חצר (או חנות או בית שאי אפשר להם לדור ביחד) (טור), שוכנים בה שנה שנה, שאי אפשר שישכנו שניהם כאחד, מפני היזק ראייה, שהרי אין בה דין חלוקה; ואין אדם עשוי לטרוח כל שלשים יום לפנות מחצר לחצר, אלא משנה לשנה^ב (רמב"ם). הגה: וי"א דבחצר צריכין להשתמש ביחד, דהרי משועבד לכל אחד לביתו המיוחד לו, ומהאי טעמא אין בחצר דין גוד או אגוד^ג (טור בשם הרא"ש וב"י בשם הרמב"ן ובשם הרשב"א). ודווקא בד' אמות הצריכין לכל פתח, או בדרך הצריך לכניסה ויציאה, אבל בשאר חצר אמרינן: גוד או אגוד ועיין לקמן סעיף י"ז. ואם האחד יש לו שני שלישים, והאחד יש לו שליש, יטילו שני גורלות אחד משנה ואחד משנתים, ואותו שיש לו שני שלישים ישתמש בו שני שנים רצופות^ד (טור, דלא כר"י ברצלוני). ואם מרחץ הוא, נכנסים בה שניהם תמיד בכל יום. וכן כל דבר שראוי להשתמש בו (ביחד) ואינו עשוי לשכור, כגון ספר תורה או מצע, אינו יכול לומר לו: השתמש אתה יום ואני יום, שהרי אומר לו: בכל יום אני רוצה להשתמש בו. ואם הוא דבר שאין יכולין להשתמש בו כאחד, חולקין אותו בימים (רמב"ם). הגה: לא חלקו, והשתמש בו אחד מן השותפין כמה שנים, לא יוכל אחר כך האחר לומר: אשתמש ג"כ זמן שנשתמשת, דכל זמן שלא חלקו כל אחד בשלו הוא משתמש^ה (רשב"א ח"ב קמ"א).

א. סדר עדיפויות באופני חלוקה: גא"א עדיף מהשכרה ומחלוקה לימים (שו"ת רשב"א,רמ"א). לדעת הרמב"ם השכרה עדיפה מחלוקה לימים ואילו לדעת הריב"ש חלוקה לימים עדיפה (ד"מ).

ב. שנה שנה: רמב"ם,שו"ע: כשאינו בר חלוקה ואינם מתרצים בגא"א ובמכירתו חולקים לזמן.

ראב"ד: אי אפשר לכפות על חלוקה לזמן, כיוון שרשאי השותף לדרוש להשתמש בדבר כל הזמן ולא להיות גולה שנה בשנה, ולכן יכול לדרוש שישארו יחד אע"פ שיש היזק ראייה או שיחלקו למרות שאינו בר חלוקה. נראה שנחלקו אם במקום שא"א לעשות גא"א מודה רב יהודה לרב נחמן שאפשר לכפות על חלוקה לימים.

ג. חצר: מלשון הטור משמע שהרא"ש (האומר שאין בחצר גא"א) חולק על הרמב"ן, אך הב"י הביא שהרמב"ן עצמו גם כתב דין זה, וביאר שמה שכתב גא"א בחצר עוסק בחצר שאחורי הבתים. כאן משמע בפשטות מלשון הרמ"א שהרמב"ם והשו"ע חולקים על הרא"ש, אך מסתבר שהשו"ע אינו חולק שהרי בב"י לא הביא חולקים על הרא"ש ויישב שהרמב"ן כרא"ש, ועוד שפסק כרא"ש במפורש בסע' יז, ונראה שיעמיד גם את דברי הרמב"ם בחצר אחורית וכך יישבו עם הרא"ש, וכן ביאר הסמ"ע בשו"ע על סעיף יא.

ד. שני שלישים ושליש: ר"י ברצלוני כתב שבעל שני השלישים ישב בו כל הזמן, והטור חלק ואף דייק מתשו' הרא"ש שחולק, וכן בה"ב כתב שאינו מוצא טעם לדבריו.

הנתיבות מבאר שמדובר כאן במרחץ שאפשר להשתמש בה יחד, ולכן אם יש להם חלק שווה במרחץ אינם רשאים לכפות על חלוקה בזמן אלא משתמשים ביחד, אולם כאשר חלק האחד גדול יותר רשאי לדרוש חלוקה לזמנים משום שבהשתתפות יחד באופן שווה הוא מפסיד.

ה. השתמש בו אחד מהשותפים: פת"ש – דוקא בדירה שמשתמש בה בעצמו, אולם באכסניא שהמתאכסנים שילמו עבורה עליו לחלוק ביניהם את הרווח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.