פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה יג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעה יג

סעיף יג[עריכה]

אחד שלקח משנים שדה אחת, ובא המצרן לסלקו מחציו שלקח מן האחד, אינו יכול לסלקו אלא אם כן מסלקו מכולה או מניחו בכולה^א. הגה: ודוקא בשדה אחת, אבל שתי שדות יכול לסלקו מאחת ומניח לו אחת^ב. (ב"י בשם תלמידי רשב"א). אבל המוכר קרקע לשנים, יכול המצרן לסלק לשניהם, או לסלק האחד ולהניח האחד (רמב"ם).

א. סילוק מחצי שדה: רמב"ם,שו"ע: מצרן אינו יכול לסלק לוקח מחצי שדה בלבד.

גר"א: מנמק שאם יסלקו רק מחצי וישאר בחצי נמצא שגם הוא מצרן. משמע שלדעת הגר"א אף כשהוא ומצרנותו באים כאחד אומרים דינא דבר מצרא. את דברי הרמ"א שבשתי שדות יכול לסלקו מאחת מבאר הגר"א שמדובר ששתי השדות מחולקות. נ"ל כוונתו שמפסיק ביניהן משוניתא וכד', ולכן אינן נחשבות מצרניות (אך שתי השדות מצרניות לשדה השלישית של המצרן, כגון ששתיהן מצרניות לו ברוחבן אך ביניהן לאורכן יש משוניתא).

נתיבות: מבאר בדברי הרמ"א שמדובר אף כשאין הפסק ביניהן, ובכל זאת לא אומרים שכיוון שחצי נשאר אצלו הוא גם נחשב מצרן משום שבשעת הקנייה לא היה מצרן (אין דינא דבר מצרא כשהוא ומצרנותו באים כאחד). א"כ לדעתו, מה הטעם בדברי השו"ע שא"א לסלק מחצי? נראה שהטעם הוא שא"א לסלק מחצי מקח, כיוון שאז הלוקח נשאר עם חצי שדה, ואולי אין רצונו בכך ולא היה קונה לו ידע שיקבל רק חצי שדה^[1].

ב. סילוק מאחת מהשדות: תלמידי רשב"א,רמ"א: יכול המצרן לסלקו.

סמ"ע: מסתפק אם מדובר דוקא כשקנאם משני מוכרים, ודברי הרמ"א מוסבים על השו"ע העוסק בשני מוכרים, שהרי אם קנה שתי שדות ממוכר אחד אין המצרן רשאי לסלקו אפילו משתי השדות, כמבואר בסע' לו שבמוכר כמה שדות אין דינא דבר מצרא ובפשטות אפילו בשתי שדות הדין כן, או שדוקא במוכר כמה שדות אין דינא דב"מ אך בשתיים יש, וא"כ מדובר כאן אף בקנאם ממוכר אחד. הט"ז כתב שמשמע שמסקנת הסמ"ע שגם בשתיים אין דין מצרנות, וכן פוסק הט"ז.

ש"ך: מדובר אף בקנאם ממוכר אחד, ודוקא במוכר כמה שדות אין דינא דב"מ אך בשתיים יש. תלמידי הרשב"א עצמם אכן עסקו בקונה משני אנשים, כמבואר למעיין בדבריהם, וכנראה הש"ך סובר שכתבו כן בלאו דוקא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]