פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה כד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כד[עריכה]
החליף חצר בחצר או בשדה או בכרם, או איפכא, כיון שהוא קרקע בקרקע אין בו דין בעל המצר. (וכן נראה להורות אף ע"פ שיש מי שחולקא). אבל אם החליף חצר בבהמה או במטלטלין, רואין דמי אותה הבהמה או דמי אותן המטלטלין, ונותן לו בן המצר ומסלקו, ואינו יכול לומר לו: תן לי כמו שלקחתי בו, שהערמה היא זאת ואינה מועלת כלוםב (רמב"ם). וכן כל כיוצא בזה שיראה לדיין שהוא הערמה, אינו מבטל כח המצרן (טור).
א. החליף קרקע בקרקע: רמב"ם,שו"ע: אין בכך דינא דבר מצרא.
גאון: אם קנאה תמורת כרם ורוצה המצרן לסלקו בכרם, יכול הקונה לומר לו שאינו טוב כמו הכרם שקיבל מהמוכר. משמע מדבריו שאם נותן לו כרם טוב כמו שקיבל יכול לסלקו.
טור: יתכן שגם הרמב"ם מודה בשדה וכרם, וכתב דבריו דוקא בחצר.
ב"י: הרמב"ם וגאון חלוקים, ואין חילוק בין חצר לכרם.
ב. מצרן המסלק בדבר השונה ממה ששילם הלוקח:
רמב"ם,שו"ע: אם נתן בהמה תמורת הקרקע, יכול המצרן לסלקו אפילו בכסף.
רמ"ה,שו"ע סע' כג: אם שילם מעות חריפות, המצרן יכול לסלקו רק בכעין מעותיו.
ב"י: הבין שאינם חלוקים, אלא הרמ"ה עוסק במעות שאם יקבל מעות שאינן חריפות וירצה להחליפן בחזרה לחריפות יפסיד על כך כסף, ואילו הרמב"ם עוסק במקרה שאין כל הפסד.
טור,סמ"ע: הם חלוקים, ושניהם עוסקים במקרה שאין כל הפסד ממוני. לדעת הרמ"ה אפילו כשיש רק טירחא אין דינא דב"מ, ואילו לדעת הרמב"ם רק כשיש הפסד ממון. והלכה כרמב"ם. למעשה נראה שאין מחלוקת בין השו"ע לסמ"ע, כיוון שלכו"ע להלכה כשיש רק טירחא יש דינא דבר מצרא וכשיש הפסד ממוני אין.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.