פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה נ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף נ[עריכה]
כל הרוצה למכור קרקע, ובאו שנים, כל אחד מהם אומר: אני אקח בדמים אלו, ואין אחד מהם בעל המצר, אם היה האחד מיושבי העיר והאחד משכני השדה, שכן העיר קודם. שכן ותלמיד חכם, תלמיד חכם קודם. קרוב ות"ח, ת"ח קודם. שכן וקרוב, שכן קודם. קדם אחד מהן וקנה, זכה, ואין חבירו שראוי לקדם לו יכול לסלקו, הואיל ואין אחד מהם בעל המצר (גמ'). הגה: י"א דלא מקרי שכן אלא אם הוא חבירו הרגיל עמו, אבל מה שדר אצלו אינו כלום (רבינו ירוחם בשם התוס' בהכותב וטור בסימן רנ"ג וכ"כ הרא"ש שם). ויש מי שחולקא (רש"י ותוספות בהמקבל).
סדר הקידמה כשאין מצרנים: גמרא: ת"ח, שכן העיר, שכן השדה, קרוב. בה"ג פירש שהגמ' עוסקת כשיש מצרן והגמרא באה לומר שאם מכר לאחד מאלו שאינו מצרן זכה ואין דינא דבר מצרא, אולם שאר הראשונים חלקו ולדעתם מדובר ששניהם אינם מצרנים (רש"י) או ששניהם מצרנים (ר"ת).
רש"י: זוהי רק עצה מוסרית.
רי"ף,רמב"ם,שו"ע: משמע שזהו דין מחייב מצד ועשית הישר והטוב אמנם רק לכתחילה ובדיעבד אם קנה השני זכה.
עיטור: זהו דין מחייב אף בדיעבד.
סמ"ע: תמה מדוע השו"ע השמיט את דעת העיטור.
ט"ז: יישב שהיום אין לנו דין ת"ח ומ"מ לכתחילה ימכור לת"ח אף בזה"ז.
א. שכן שאינו רגיל עימו: ש"ך – תמה על דברי הרמ"א שיש מי שחולק, וכתב שלא מצא חולק, ואף רש"י אינו חולק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.