פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו ח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעו ח

סעיף ח[עריכה]

השותפין, שומרי שכר הן, שאם נגנב או נאבד מהשותפות ברשות אחד מהם, חייב באחריותו (ב"ב מב,ב). במה דברים אמורים, בזמן שכל אחד מתעסק בשותפות זמן ידוע, ונגנב לו בזמן שנתעסק בו. הגה: ודוקא שהתנו כן מתחלה, אבל אם א' אינו מחוייב להתעסק, רק עושה מנדבת לבו, אינו חייב בשמירת השותפות ולא הוי רק כשומר חנם^א (הגהות אלפסי פרק חזקת,מרדכי ב"ב תקלח). אבל אם התחילו להתעסק ביחד (שם מג,ב), אפילו אם אחר כך נתעסק בו כל אחד לבדו, פטורים, דשמירה בבעלים היא^ב (ואם חייב בפשיעה עיין לקמן סוף סי' רצ"א). ואם מתחלה נתעסק בו אחד לבדו, ואחר כך נתעסקו בו שניהם ביחד, ונגנב, הראשון חייב^ג, שלא היה השני עמו במלאכתו כשהתחילה שמירתו, והשני פטור, שהראשון היה עמו במלאכתו כשהתחילה שמירתו (תוס'). הגה: חלקו השותפות לגמרי, ונשאר ביד אחד מהן לפרוע לעובד כוכבים, ואבדו או נגנבו ממנו, אין חבירו חייב לשלם לו ההפסד. אבל אם נשאר גם כן לשני מן השותפות, הוי שמירה בבעלים וההפסד על שניהם (מהרי"ק שורש ק"ד).

א. שמר מנדבת ליבו: מרדכי: מביא דעה שהריהו ש"ש וחולק ומוכיח מב"ק לו,א^[1] שאפילו אינו ש"ח. בב"י מובאים דברי המרדכי בצורה לא בהירה. בפשטות משמע שהמהר"ם הוא הסובר שאם שמר אחד בסתם הריהו ש"ש, והמרדכי הוא החולק, ואח"כ מובא שכ"כ המהר"ם, ולכאורה זה סותר למה שכתב בשמו בתחילה. הש"ך מבאר שהדעה הראשונה היא דעה המובאת במהר"ם והמהר"ם עצמו הוא החולק וסובר שאינו ש"ש^[2].

רמ"א,חת"ס: הריהו ש"ח. החת"ס כתב שנעלמו מהש"ך דברי הרא"ה הכותב שהריהו ש"ח.

ש"ך: אינו שומר כלל.

נתיבות: אם כל אחד מתעסק בחצי בביתו הריהם שומרים ואפילו ש"ש (אע"פ שלא התנו בפרוש שמור לי ואשמור לך. ומ"מ הם פטורים מצד שמירה בבעלים), אמנם אם אחד לקח את החפץ המשותף לביתו אינו שומר כלל, ואע"פ שאדם רגיל המכניס לביתו מוכח שכוונתו לשמור, אחרת למה הכניס, מ"מ בשותף יתכן שהכניס בגלל החצי שלו ולא נתכוון לשמור על של חברו. בכך תיושב הגמרא בב"ב המקשה "הרי זו שמירה בבעלים", משמע שעקרונית יש דיני שמירה. ואף בדברי הש"ך ישנה סתירה אם נחשב שומר או לא, ויש ליישבה ע"פ חילוק זה.

ב. התחילו יחד ואח"כ כ"א לבדו:

נתיבות – מדובר שכל הסחורה היתה בחנות ובתחילה שמרו עליה יחד, ואח"כ התחלקו שכ"א ישמור עליה בחנות חודש אחד, אך אם בתחילה כ"א שמר על חציה בביתו ואח"כ החליטו שכל חודש אחד ישמור על הכל בביתו, כאשר מעביר השומר לביתו יש כאן משיכה חדשה שלא בבעלים (ולכן הראשון שמשך לביתו ישלם רביע אם ניזק, כיוון שעל החצי שכבר היה בביתו הריהו שומר בבעלים ועל החצי השני לא, ומתוך החצי השני חציו שלו).

עוד מבאר הנתיבות שכאשר שומרים בחנות, אף שהשני לא המשיך לשמור מיד לאחר הזמן ששמרו יחד אלא הפסיק במשך חודש, בכל זאת נחשבת שמירתו לשמירה בבעלים, כמו שאדם המקבל על עצמו שמירה לחודשים לסירוגין (ניסן, סיוון, אב) ותחילת שמירתו היתה בבעלים, בכל החודשים נחשב בבעלים.

ג. נתעסק אחד מהם לבדו ואח"כ שניהם יחד:

תוס',שו"ע: הראשון חייב כיוון שאינו בבעלים והשני פטור כיוון שהוא בבעלים.

סמ"ע: מדובר ששניהם עוסקים יחד בחנות, וכתב שהראשון חייב רק רבע, כיוון ששומר רק על חצי, ומתוך כך חצי שלו וחצי של חברו.

ט"ז,נתיבות: מדובר שלאחר ששמרו יחד שוב כ"א שמר בתורו לחוד (לדעת הנתיבות דוקא בחנות), ואם אז אבד הראשון חייב (חצי) והשני פטור, אולם אם אבד בשעה ששמרו יחד גם הראשון פטור, כיוון שאז כל אחד שומר על חלקו, כמו שאם גדול וקטן היו שומרים יחד על חפץ משותף ואבד, ודאי שלא יהא הגדול חייב לשלם לקטן. הש"ך גם כן כתב שדברי הסמ"ע צ"ע, ויתכן שנתקשה כט"ז וכן הסביר כמותו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]