פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו י

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעו י

סעיף י[עריכה]

המשתתף עם חבירו בסתם, לא ישנה ממנהג המדינה באותה סחורה, ולא ילך למקום אחר, ולא ישתתף בה עם אחרים^א, ולא יתעסק בסחורה אחרת^ב, ולא ימכור בהקפה אלא דבר שדרכו להמכר תמיד בהקפה. הגה: ואם התרה בו שלא לעשות, אפי' בדבר שדרכו בהקפה חייב לשלם (ב"י בשם העיטור). היו קצת בני אדם מוכרין בהקפה וקצת אינן מוכרין, לא יקיף בלא דעת חבירו (ב"י בשם רבינו ירוחם בשם הגאונים). וכל שאינו משנה או פושע, יעשה בשל חבירו כמו בשלו (מרדכי סוף פרק אלמנה ניזונית), ונוטל מחבירו חלקו במה שהוציא, דכל שותף כיורד ברשות דמי (מרדכי פ' חזקת). בני חבורה האוכלין יחד וא' אוכל הרבה, יכולין אחרים לסלקו (אגודה דפסחים פ' האשה דף פ"ט). ולא יפקיד ביד אחרים אלא אם כן התנו בתחלה, או שיעשה מדעת חבירו. ואם עבר ועשה שלא מדעת חבירו, ואחר כך הודיעו והסכים למעשיו, הרי זה פטור. ואין הדברים האלו צריכים קנין, אלא בדברים בלבד. ואם (שינה) האחד מכל אלו הדברים, שהלך למקום שלא היה לו לילך, או פירש בים, או שמכר בהקפה, או נשא ונתן בסחורה אחרת וכן כיוצא באלו הדברים, כל פחת שיבא מחמת זה שעבר, חייב לשלם לבדו. ואם היה שם שכר, השכר לאמצע (רמב"ם).

א. הוספת שותפים: כאן הרמב"ם והשו"ע פסקו שאין לאחד להוסיף שותף בלא ידיעת שותפו, אמנם קשה מסע' ל ששם פסק את דברי העיטור העוסק באחד שהוסיף שותף (וכתב שיכול שותפו הראשון להשביעו), משמע שאפשר להוסיף שותף. הט"ז תירץ ששם מדובר ששותפו הראשון הסכים. הסמ"ע תירץ שאמנם אסור להוסיף אך אם הוסיף זוכה גם שותפו הראשון ברווחים, ושם מדובר שעבר והוסיף. המהראנ"ח והש"ך תירצו שאם השותף החדש מביא מעות מותר כיוון שזו טובת השותפות. אמנם הט"ז והנתיבות סוברים שמותר לצרפו רק אם מביא כסף בלבד בלא לקבל סחורה לידיו, אך אין לתת לו להתעסק בסחורה (הם חילקו כן כדי ליישב את סע' לט ששם ג"כ משמע שמותר לצרף שותף).

ב. התעסקות בסחורה אחרת: כאן הרמב"ם והשו"ע פסקו שאין להתעסק בסחורה אחרת, מכיוון שאז אינו טורח כראוי בסחורה זו. קשה מהרמב"ם והשו"ע שבסעיף הבא ששם מדובר על אחד שהשתתף בסחורה עם אחר. הב"י והש"ך תירצו ששם מדובר שעבר והתעסק אע"פ שאסור. הסמ"ע תירץ ששם מכיוון שהתעסק עם אחר מותר כיוון שחברו יטרח וא"כ זה לא יבוא על חשבון טרחתו בעסק הראשון, וכן בעיסקאות נוספות שלא יגרמו לו טירחא יתירה, כגון רועה צאן שיקח צאן נוסף, מותר לו להתעסק אפילו לבדו.

האם שינוי בשותפות זהו היזק בידיים או פשיעה?

ש"ך: הסתפק בכך בסע' ח (סקט"ז) לגבי מכר בהקפה. הספק הוא אם נחשב כהיזק כיוון שעשה מעשה בידיים או שלא כיוון שהיתה כוונתו לטובה.

חת"ס,שב יעקב,מל"מ: זהו נזק בידיים ולכן חייב גם אם התחילו להתעסק ביחד והיתה זו שמירה בבעלים. השב יעקב הוכיח זאת מפסק השו"ע בסימן רצא,כו ששומר שמסר לשומר שדרך הבעלים להפקיד אצלו אך מיעט בשמירתו חייב אפי' אם היה שומר בבעלים. המל"מ כתב שאפשר לתלות בכך את מחלוקת הרמב"ם והראב"ד לגבי אשה ששברה כלים שהרמב"ם פוטר רק מצד תקנת שלום בית ואילו הראב"ד מטעם שמירה בבעלים^[1].

בית מאיר: יתכן שאפשר לומר קים לי כראב"ד וכמ"מ שכל המזיקים בשוגג נחשבים כפשיעה. (המ"מ דחה את הראב"ד לגבי אשה שאין הבעל שכיר לה אלא בשעה שמתעסק עם צרכיה, משמע שעקרונית קיבל את סברתו שנחשב רק כפושע).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]