פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
היה להם חוב אצל אחרים, אינו יכול לומר לחבירו: לא נחלק עד שנגבה כל חוב שיש לנוא, אלא חולקים, וכשיפרעו החובות יטול כל אחד חלקו. הגה: או יכולין לחלוק השטרות בשומת בית דיןב או בגוד או אגודג, ואם נתקלקל אחר כך החוב של א', מזל רע דידיה גרם (טור בשם הרא"ש). ועיין לעיל (סימן ס"ז סעיף מ"א). היה עליהם חוב לאחד, אם פירשו שאינם אחראים זה לזה, חולקים, וכשיגיע זמן החוב לפרוע יתן כל אחד חלקו. ואם לאו, כל אחד מהם מעכב לחלוק עד שיגיע זמן השטר, מפני שיאמר לחבירו: הואיל וכל אחד ממנו חייב לשלם כל השטר נשא ונתן בדמים אלו עד שיגיע הזמן (רמב"ם).
א. פירוק שותפות כשנותרו שטרות שאינם פרועים:
רמב"ם,שו"ע: אפשר לכוף לפרק את השותפות מלבד השטרות.
נתיבות: מדובר בחובות שהגיע זמן פרעונן, אמנם אם לא הגיע הרי זה כסחורה שיש זמן קבוע למכירתה (סע' יז), ואפילו אם קבעו זמן לסיום השותפות והוא כבר עבר, כיוון שאח"כ עשו חוב שמועד פרעונו מאוחר יותר הרי זה כאילו האריכו זמן השותפות.
ב. חלוקת שטרות: שו"ת רשב"א: א"א לכפות על חלוקת שטרות לפי שאין גופן ממון ויש עשיר ואינו פורע מתוך אלמותו ויש מתרושש ופורע מתוך דוחקו. אמנם הרשב"א עצמו כתב שראה שכל הגדולים בארץ דנים כרא"ש.
שו"ת רא"ש,רמ"א: גם שטרות חולקים. הב"י והסמ"ע כתבו שמדברי הרמב"ם, האומר שחולקים שאר הנכסים מלבד השטרות ואת השטרות משיירים עד שיגבו, משמע שאין חולקים את השטרות, אולם בבה"ב וכן הש"ך כתבו שהרמב"ם מודה לרא"ש, אלא שעסק במקרה שמעדיפים לא לחלוק השטרות, וכתב שבכל זאת יכולים לכוף לחלוק שאר הנכסים.
ג. גא"א בשטרות: עיין בסיכום על סימן קעא,יד לגבי גא"א בשטרות ובמשכנתא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.