פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו ל
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ל[עריכה]
ראובן ושמעון שנשתתפו, ונטל אחד מהם מהממון ונשתתף עם לויא, הרי חבירו משביע ללוי, ולא מצי למימר; לאו בעל דברים דידי את. וכל שכן אם נתן ראובן לשמעון ממון בתורת עסקא, ונתן מהממון ללוי בעסקא, שמשביע ראובן ללוי שבועת השותפין. ואם שמעון השביע ללוי, שבועה לאחד שבועה למאה. ואפילו פטר ראובן את שמעון משבועה, או פטר שמעון את לוי משבועה, עדיין ראובן משביע את לויב אלא אם כן פטר גם את באי כחו (עיטור).
א. עיין לעיל בסיכום על סע' י, שסעיפנו מוקשה מפסיקת השו"ע שם שאין לשותף לצרף שותפים ללא ידיעת חבירו, ועיין בתירוצים שם.
ב. אם ראובן פטר את שמעון וגם שמעון את לוי: סמ"ע: דייק מהעיטור שבמקרה זה אין ראובן יכול להשביע את לוי.
ש"ך,ט"ז: יכול להשביע, וזוהי ט"ס בעיטור וכן מוכח בעיטור עצמו ערך שתוף.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.