פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ר ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט ר ז

סעיף ז[עריכה]

אין הרשות קונה, ולא הכלי, ולא משיכה, ולא הגבהה, אא"כ פסק תחלה המדה בכך וכך; אבל כל זמן שלא פסק, אין לו שום צד שיקנה בו, דכל זמן שלא פסק לא סמכה דעת שניהם, שמא לא יסכימו על הסכום. ואם המקח דבר שדמיו קצובים, אע"פ שלא פסק, קנה^א. וכן אם א"ל: הריני מוכר לך כפי מה שישמוהו ג', קנה, אפילו אין דמיו קצובים^ב. היו הפירות בסימטא או בחצר של שניהם, ואפילו היו ברשות לוקח, והיו בתוך כליו של מוכר, קבל עליו המוכר למכור והתחיל המוכר למדוד בתוך כליו של מוכר, אם א"ל: כור בשלשים סלע אני מוכר לך, יכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה, הואיל ועדיין הפירות בכליו ולא גמר כל המדה, וכליו של מוכר אינם קונים ללוקח אף על פי שהוא ברשות לוקח. הגה: וי"א דכל שגילה דעתו שאינו רוצה למכור רק הכור ביחד, אפילו היה ברשות לוקח ובכליו של לוקח, או שמשך או שהגביה, לא קנה אא"כ מדדו^ג (טור בשם הרא"ש וכשיטת הרשב"ם). ואם א"ל: כור בשלשים סאה בסלע, ראשון ראשון קנה, כיון שפסקו דמים על (כל סאה וסאה), כל סאה שיגביה המוכר ויערה אותה נגמרה מכירתה, הואיל ואין הפירות ברשות המוכר ולא ברשות הרבים. ואילו לא היו הפירות בכליו של מוכר, כיון שהם ברשות לוקח קנה משפסק, אף על פי שלא מדד, כמו שנתבאר בס"ג. הגה: וי"א דלא קנה ראשון ראשון אלא מטעם שהוא מוחזק. ולכן אם לא נתן המעות, הלוקח יכול לחזור^ד (טור בשם הרמ"ה). פתח לו המוכר חבית יין, וכשמדד לו החצי רוצה הלוקח לחזור ולא ליקח יותר, והמוכר אומר שהמותר יחמיץ, צריך הלוקח ליקח כולו או לקבל אחריות על המותר, אם יתקלקל שישלם לו כל החבית כפי מה שהיה שוה בשעה שקנאו^ה (טור בשם הרא"ש כלל ק"ב סי' א'). וי"א דכל זה כשמדד המוכר; אבל אם מדד הלוקח, קנה בכל ענין, דמדידתו הוי כמשיכה (טור). ויש חולקין^ו (טור בשם הראב"ד). כל שנקנה המקח אין אחד מהם יכול לחזור, אע"פ שנפלו חילוקים ביניהם ומיאן המוכר לתת לו מקחו, אלא ידונו אח"כ על מה שביניהם (ריב"ש סי' רכ"ב).

א. פסיקה: ב"ב פד,ב: אמר רבא משך חמריו ופועליו... פסק עד שלא מדד אין שניהם יכולים לחזור בהם, מדד עד שלא פסק שניהם יכולים לחזור.

רוב הראשונים,שו"ע: בדבר שדמיו קצובים קונה אע"פ שלא פסק. מקור - ב"ב פח,א: ההוא גברא דאייתי קארי לפום נהרא, אתו כולי עלמא שקול קרא קרא, א"ל: הרי הן מוקדשין לשמים; אתו לקמיה דרב כהנא, א"ל: אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. וה"מ הוא - דקיצי דמייהו, אבל לא קיצי דמייהו - ברשות מרייהו קיימי ושפיר אקדיש.

רשב"ם,רמב"ם: דמיו קצובים פי' שיש לו קיצבה ליתנו לעולם במחיר מסוים.

רמב"ן,רשב"א: דוקא כשקצוב מפי המוכר עצמו, ומספיק שקצב פעם אחת לכל מי שיבוא.

רי"ף: צריך לפסוק אף בדבר שדמיו קצובים. ב"י - נראה שלפירוש הרשב"א בקצובים גם הרי"ף יודה שנחשב כפסק.

ב. נלמד מע"ז עב,א.

ג. כור בל': ב"ב פו,ב: כור בל' אני מוכר לך יכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה.

רשב"ם,רא"ש,רמ"א: אפילו בכלי לוקח ברשות לוקח או במשיכה לא קנה, כיון שגילה דעתו שזקוק למעות ולכן אינו מתכון להקנות פחות מכור. הרמ"א כתב 'אא"כ מדדו', וביאר הסמ"ע כונתו שמדד כל הכור.

רי"ף,רמב"ם,שו"ע: דוקא בכלי מוכר ברשות לוקח או בכלי לוקח בסימטא, אך בכלי לוקח ברשות לוקח (הואיל ויש תרתי לטיבותא) קנה כל סאה וסאה שמדד לו. (לרמ"א בסע' ה בכלי מוכר ברשות לוקח לא קונה כלל ע"י מדידה ואפי' לא ע"י אמירת לך וקנה).

ד. כור בל' סאה בסלע: גמ': כור בל' סאה בסלע אני מוכר לך, ראשון ראשון קנה.

ר' יונה,רא"ש,רמ"א סע' ה: דוקא בכלי לוקח ברשות לוקח, אך בכלי מוכר לא קנה אפילו לאחר שמדד הכל.

רמ"ה,רמ"א: וזוכה רק מספק (אם הולכים אחר לשון ראשון או אחרון), ולכן אם עוד לא שילם, הלוקח יכול לחזור בו.

רמב"ם,שו"ע: אפילו בכלי מוכר ברשות לוקח.

ה. הפסד של המוכר הנגרם עקב חזרת לוקח: נתיבות - לומד ממקרה זה שאם המוכר נסע להביא סחורה בעקבות בקשת הלוקח, ופסקו דמים על המקח, אם הלוקח חוזר בו, צריך לשלם למוכר את הוצאות הנסיעה וההובלה.

ו. מדד לוקח: ראה בסעיף הבא.

הנתיבות מסכם את מחלוקות השו"ע והרמ"א, ופוסק בכולם שהוי ספיקא דדינא והמע"ה:

1. האם בכלי לוקח בסימטא קונים ללא מדידה: שו"ע: כן. רמ"א: לא (סע' ג).

2. כלי מוכר ברשות לוקח: שו"ע: מועיל אם מודד או אומר לך וקנה. רמ"א: לא (הרמ"א בסע' ה).

3. כור בל': שו"ע: אם מודד לכלי לוקח ברשות לוקח קנה סאה סאה (ולכלי מוכר או ברשות מוכר או סימטא- כל הכור). רמ"א: קנה רק כשיגמור למדוד כל הכור (ולכלי מוכר לא קונה כלל כדלעיל).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.