פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רב ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
הקנה השדה לאחד והמטלטלים לאחר, אע"פ שא"ל: קנה המטלטלין על גבי קרקע, והחזיק האחד בקרקע, לא קנה השני מטלטלין. ואם תפסן אחר שחזר בו המקנה, אין מוציאין מידו, שהרי תפסן אחר שקנה חבירו הקרקע שנקנו אלו על גבו. (ויש חולקין וסבירא להו דמוציאין מיד התופס, כדין כל ספק ממון) (ר"ן פ"ק דקידושין).
קידושין כז,א: איבעיא להו: שדה לאחד ומטלטלין לאחר, מהו? ת"ש: עישור שאני עתיד למוד נתון לעקיבא בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים, ומקומו מושכר לו; מאי מושכר? מושכר למעשר. ואי בעית אימא: שאני ר' עקיבא, דיד עניים הוה. הבעיא לא נפשטה.
רמב"ם,שו"ע: אי תפס לא מפקינן מיניה (לשיטתם בכל ספק בש"ס).
רמב"ן,ראב"ד,רמ"א: מפקינן (לשיטתם). הסמ"ע כתב שדוקא בספיקא דדינא סוברים כן. רעק"א מציין כאן את כל המקומות בהם השיג הרמ"א לעומת המקומות שלא השיג.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.