פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רג ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
במה דברים אמורים, בזמן שמכר שאר מטלטלים באחד ממיני מתכות אלו. אבל המוכר מטבע במטבע, הדינרים של זהב לגבי מטבעות של כסף הרי הם כפירות. הגה: ואם הקנה לו הכסף בתורת דמים, שלא ייחד דוקא מעות אלו, משמשך הזהב נתחייב לו הכסף כפי מה שפסק עמו (טור). וכן המעות של נחושת כמו פירות לגבי מטבעות של כסף. כיצד, נתן לו דינר זהב בכ"ה דינרי כסף, כיון שמשך הדינר זהב נתחייב ליתן לו הכ"ה דינרי כסף כמו שפסק עמו, אם חדשים חדשים, ואם ישנים ישנים. אבל אם נתן לו כ"ה דינרי כסף בדינר זהב, לא קנה עד שיקח הדינר של זהב. (שם).
התחייבות על דשלב"ל: נמוק"י - מי שמשך חפץ מחברו והתנה ליתן לו כור חיטים חדשים חייב ליתן לו מה שפסק. נתיבות - אמנם א"א להקנות דשלב"ל אך אפשר להתחייב בדשלב"ל.
הקנאה בשכר של פועל: ר"ן - אם פוסק לתת חפץ תמורת עבודת הפועל, יכול לחזור בו מהבטחת החפץ. קצות,נתיבות - עבודת הפועל אינה נחשבת כנתינת חליפין אלא כנתינת דמים, שכן אין גופו של הפועל קנוי. לכן יכול לחזור בו מהבטחת החפץ, אמנם יהיה חייב מי שפרע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.