פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רד ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
נתן דמי המקח ונאנס קודם שיקחנו, ואמר ליה: תן לי מקחי או החזר לי מעותי, אף על פי שיש עדים שאבד באונס ולא היה כח במוכר להצילו ולא נתרשל בדבר, הרי זה מחזיר הדמים ואין כאן מקום למי שפרע. וי"א דהוא הדין למי שחוזר בו מפני שהוא ירא להפסיד כל המקח.
ירא להפסיד הכל: ב"מ מט,ב: ההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא, לסוף שמע דקא בעי למנסביה דבי פרזק רופילא, אמר ליה: הב לי זוזי, לא בעינא חמרא. אתא לקמיה דרב חסדא, אמר ליה: כדרך שתיקנו משיכה במוכרין, כך תיקנו משיכה בלקוחות.
תוס',רא"ש,ראב"ד: משמע שלא מקבל מי שפרע - רק כשחוזר מחמת יוקרא וזולא מקבל מי שפרע, אך כל הירא להפסיד הכל אינו מקבל. רי"ו,סמ"ע - דוקא כשמפסיד הכל אך בקצת פסידא כגון יין שהחמיץ מקבל מי שפרע.
ר"ח,ר' האי, נמוק"י: גם הירא שיפסיד הכל מקבל, ואע"פ שלא הוזכר כאן בגמ' מ"מ מקבל. רק אם נאנס בפועל, שאז לא קיבל כלום, יכול לחזור. לפי רש"י אפי' אז לא יכול לחזור.
שו"ע: כתב בסתם שאם הפסיד הכל אינו מקבל, והוסיף שי"א שה"ה למי שירא להפסיד הכל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.