פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רה ד
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
יש מי שאומר דהא דאמרינן דכשלא מסר מודעא ממכרו ממכר, אם הוא בקרקעות אפילו לא נתן לו כל שוויו, לפי שאין אונאה לקרקע. אבל במטלטלים, כיון שיש בו כדי אונאה או כדי בטול מקח, אין כאן תורת מקח. והני מילי כשאינו כופהו אלא על המכירה, אבל בסכום המעות אינו כופהו. אבל אם כופהו ליתן לו פחות משוויו, אף בקרקע אין כאן תורת מקח, והוי כמו שאנסוהו ליתן, שאינה מתנה. (מיהו לענין זה הוי כמכר דאם מסר מודעא בעינן שידעו העדים באונסו כמו במכר) (ריב"ש סי' קנ"ז).
חלק משוויו בקרקע: ר' יונה,שו"ע: הוי כמו תליוהו וזבין, כיוון שאין אונאה בקרקעות.
טור,שו"ע: נראה שמדובר כשאינו כופהו על סכום המעות אלא רק על עצם המכירה.
ריב"ש,רמ"א: כשכופהו גם בסכום המועט הוי כמתנה דוקא לענין שאם ידוע האונס לא צריך לעשות מודעה, אך לא לענין שאם לא ידוע האונס תועיל מודעה. כי הטעם שבמתנה לא צריך מודעה הוא שברור שזה אונס כי אין לו שום אינטרס לכתוב מודעה ולתת מודעה אם לא נאנס, משא"כ במכר שרוצה עי"ז ללוות מעות, וכשמקבל מקצת מעות גם קיים אינטרס זה.
ריטב"א,ר"ן: הוי כתליוהו ויהיב. ואין לדמות לקידושי אשה, כיוון שכל אשה רגילה להתקדש בפרוטה וגם טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, ולכן מתרצה בכך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.