פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רה ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
במה דברים אמורים שצריך שידעו שהוא אנוס, במוכר או בעושה פשרה; אבל במתנה או במחילה, אם מסר מודעא קודם, אף על פי שאינו אנוס, הרי המתנה בטלה, שאין הולכים במתנה אלא אחר גלוי דעת הנותן, שאם אינו רוצה להקנות בכל לבו לא קנה המקבל מתנה; והמחילה, מתנה היא. (ב"ב מ,א).
כשבאמת אינו אנוס: רשב"ם,רמב"ן: המתנה חלה ולא מועילה המודעה. הרשב"ם נימק את החילוק בין מכר למתנה, שבמתנה אין לו אינטרס לכתוב מודעה ולתת המתנה אם לא אנסוהו, ולכן אם כתב מוכח שהוא אנוס, משא"כ במכר שרוצה עי"ז ללוות מעות. לפי"ז אם באמת לא היה אונס גם מתנה חלה.
רמב"ם,רא"ש,רשב"א,שו"ע: המודעה מועילה. הרא"ש מנמק שהוא גילה דעתו שלא רצה להקנות, והוא לא קיבל מעות, ולכן אין סיבה לומר שגמר ומקני.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.